השפעת משך הזמן העובר מהכניסה למיון ועד תחילת הניתוח לתסביב האשך על שרידות האשך: מחקר לשיפור איכות הטיפול

מבוא:

משך הזמן מתחילת התסמינים ועד הניתוח הוא הגורם החשוב ביותר לשרידות אשך בשל תסביב. איחור באיבחון ובטיפול מהרגע שהמטופל פנה למיון הם גורמים הניתנים למניעה ע״י הצוות הרפואי. מטרת המחקר היא לבדוק מה משך הזמן מכניסת המטופל למיון ועד תחילת הניתוח במוסדנו והשפעת משך זמן זה על שרידות האשך.

שיטות:

נסקרו גליונות המטופלים שנותחו בשל תסביב האשך. נסקרו המאפיינים הדמוגרפים, משך התסמינים לפני הפניה למיון, ומשך הזמן מהכניסה למיון ועד תחילת הניתוח. המתאם בין מדדים אלו לשעור שרידות האשך נבדקו באמצעות אנליזה חד ורב משתנית.

תוצאות:

בשנים 1994- 2014, 113 חולים נותחו בשל תסביב האשך במוסדנו(45 עברו כריתה ו68 קיבוע אשך). חציון הזמן מהכניסה למיון ועד תחילת הניתוח היה 146 דקות. 79 מטופלים עברו בדיקת אולטרסאונד של האשכים. במקרים אלו חציון הזמן מההגעה למיון לביצוע האולטרסאונד היה 36 דקות. ומביצוע האולטרסאונד ועד תחילת הניתוח 84 דקות. כאשר משך התסמינים לפני הפנייה למיון היה פחות מ-24שעות, 16% מהחולים עברו כריתת אשך. ומעל ל 24 שעות, 77% מהחולים עברו כריתת אשך(p<0.0001). ממוצע הזמן מההגעה למיון ועד לניתוח היה 220 דקות בחולים שעברו כריתת אשך, ו-142 דקות בחולים שעברו קיבוע (p=0.005). לא נמצא הבדל מובהק בין ימי חול לסוף שבוע. ברגרסיה לוגיסטית נמצאה עליה בסיכון לכריתת אשך של 4.9% על כל 10 דקות עיכוב במיון ועליה של 13.8% בסיכון לממצא של אשך שחור על כל שעת עיכוב לפני פניה למיון.

מסקנות:

זמן רב מידי עובר בין הכניסה למיון ועד תחילת הניתוח לטיפול בתסביב האשך. על מנת לשפר את שעור שרידות האשך עלינו לאתר את הגורמים המעכבים ולפתח תוכנית פעולה לקיצור זמן זה.