הקדמה: הבירור והטיפול בהיפוגונדיזם במבוגר מתבצע בישראל בעיקר בידי אנדוקרינולוגים ואורולוגים. למרות שכיחותו באוכלוסייה הוא מהווה חלק שולי יחסית בקרב המטפלים. ישנם לפחות ארבעה ניירות עמדה (GUIDELINES) מארגונים שונים בנושא.
מטרה: לברר גישות בירור וטיפול בהיפוגונדיזם במבוגר ביחס להנחיות המקובלות בקרב אורולוגים ואנדוקרינולוגים מומחים.
שיטות: שאלון אינטראקטיבי מקוון ואנונימי שנערך בהתאם לעיקרי ההנחיות הקיימים, הופץ לרופאים מומחים חברי איגוד האורולוגים והאנדוקרינולוגים הישראלי, ביולי 2017. השאלון הציג מקרה בוחן עם 20 שאלות עוקבות הרלוונטיות לאבחון וטיפול. התשובות הושוו לארבעת ניירות העמדה שנסקרו.
תוצאות: על הסקר ענו 40 אורולוגים ו-24 אנדוקרינולוגים מומחים. מרביתם, (כ-54% מהאנדוקרינולוגים וכ-70% מהאורולוגים המשיבים) בעלי 10 שנות מומחיות ומעלה.
41% מהאורולוגים ו-26% מהאנדוקרינולוגים העריכו כי הם מטפלים ביותר מ-25 מקרי היפוגונדיזם לשנה.
בבירור הראשוני כל המשיבים נטלו רמת טסטוסטרון, אולם יותר אנדוקרינולוגים (70-78%) נטלו בדיקות נוספות (כגון LH ו FSH) מאשר אורולוגים (25-35%).
ביחס לטיפול טווח ארוך, 90% מהאורולוגים יטפלו בתכשיר תלת-חודשי (לעומת 60% מהאנדוקרינולוגים), או בתכשיר יומי ( 32% לעומת 40%). אף אורולוג בחר ב-Testosterone Esters (לעומת 14% מהאנדוקרינולוגים).
61% מהאנדוקרינולוגים ימנעו מטיפול בחולים עם רקע של סרטן ערמונית (לעומת 28% מהאורולוגים)
הערה: מקוצר היריעה הוצגו התוצאות העיקריות בלבד ולא כלל הסקר.
מסקנות:
סקר זה הינו ראשון מסוגו בישראל.
בין האורולוגים והאנדוקרינולוגים נצפו הבדלים מהותיים באופן האבחון הראשוני, בביצוע מבחן טיפולי, בסוגי התכשירים שנרשמו לטווח ארוך וביחס להתוויות הנגד לטיפול.
הסקר מצביע על מקום לשיפור באחידות בבירור, בטיפול והכרת התוויות הנגד לטיפול, אולי באמצעות פרסום נייר עמדה משותף לאיגודים הרלוונטים