מהימנות הערכת תרשימי EMG flow בילדים עם הפרעות בתפקוד דרכי השתן התחתונות

רקע:

אלקטרומיוגרם של שרירי רצפת האגן תוך כימות זרימת שתן (EMG flow) הינו כלי בעל תפקיד חשוב בקבלת החלטות טיפוליות. מטרת המחקר היא לבחון את מהימנות קריאת תרשימי EMG flow על ידי האורולוג המטפל.

שיטות:

שלושה בודקים, בעלי דרגות ניסיון שונות באורולוגיית ילדים, עברו הכשרה באמצעות לומדה. הבודקים העריכו בנפרד תרשימי EMG flow של ילדים שטופלו במרפאתנו בשנים 2016-2017, בלא ידיעת סיבת הפניה. בהמשך, בוצעה הערכה של התרשימים על ידי כל הבודקים בשיטת קונצנזוס, פעמיים נוספות, ללא ועם ידיעת סיבת הפניה. הוערכו: תבנית הזרימה, פעילות הסוגרים בזמן השתנה ו- lag-time.

מידת ההסכמה בין הבודקים בנפרד ובישיבות הקונצנזוס נבחנה באמצעות מבחן קאפא. ערך של 0.7 ומעלה נחשב להסכמה טובה ו-0.3 ומטה נחשב לחוסר הסכמה.

תוצאות:

הוערכו 82 בדיקות EMG-flow של 82 ילדים בגיל ממוצע 9.3±3.6 שנים (טווח 4-19), 21 בנים ו-58 בנות. הסיבות השכיחות להפניה לבדיקה כללו: תכיפות, דחיפות, הרטבה, דלקות בדרכי השתן ורפלוקס.

ערכי קאפא למידת ההסכמה בין הבודקים עבור תבנית הזרימה היו בטווחים של 0.66-0.71, עבור פעילות סוגרים - 0.46-0.61, ועבור lag-time - 0.38-0.44. ערכי קאפא בהשוואה להערכות הקונצנזוס בלי ועם ידיעת סיבת הפניה נותרו מהימנים עבור תבנית הזרימה (0.59-0.77), השתפרו עבור פעילות הסוגרים (0.55-0.82), אך נותרו נמוכים עבור lag-time (0.34-0.42).

תבנית פעילות הסוגרים השנויה ביותר במחלוקת היתה פעילות יתר של הסוגר הפנימי. ההסכמה על תבנית תקינה או פעילות-יתר של הסוגר החיצוני נעה בין 0.63 ל-0.84.

מסקנה:

לבדיקת EMG flow מהימנות טובה עבור תבנית הזרימה ועבור פעילות הסוגרים למעט באבחון פעילות יתר של הסוגר הפנימי, אך נמוכה עבור lag-time.