ניסיון ראשוני בשימוש בבדיקת SELECT MDx, לזיהוי רמת הסיכון לממאירות בלוטת הערמונית. עבודה דו מרכזית

מבוא:

אבחון וטיפול יתר בסרטן הערמונית, מהווה בעיה קלינית עם מענה מוגבל. בדיקת SELECT MDx נועדה להעריך את מידת הצורך בביופסיה בחולים עם PSA מוגבר. מטרתנו להציג את הניסיון הראשוני בשימוש בבדיקה זו.

חולים ושיטות:

בדיקת SELECT MDx מודדת בדגימת שתן המתקבלת לאחר עיסוי הערמונית את התבטאות mRNA של גנים המקודדים חלבונים ספציפיים לממאירות הערמונית (1 DLXו- (HOXC6. רמת הסיכון נקבעת על סמך תוצאות הבדיקה וכן מדדים קליניים הכוללים גיל, רמת PSA, צפיפות PSA וקיום/היעדר סיפור משפחתי. נבדקו 39 חולים, גיל ממוצע 65 שנים, עם רמת PSA ממוצעת ng/ml8.4 וצפיפות PSA ממוצעת 0.14. ביופסיה קודמת ב 13 מהנבדקים, 6 עם סיפור משפחתי רלוונטי.

תוצאות:

מכלל החולים, 32 (82%) נמצאו בדרגת סיכון נמוכה/נמוכה מאוד לממאירות מתוכם 1 עבר ניתוח ובפתולוגיה נמצאה הגדלה שפירה. בכלל החולים לא זוהה ממצא חשוד בבדיקה רקטלית. רמת PSA ממוצעת בחולים בדרגת סיכון נמוכה הייתה ng/ml7.4 לעומת ng/ml10.4 בחולים עם רמת סיכון גבוהה יותר. רמת צפיפות PSA ממוצעת בחולים בדרגת סיכון נמוכה הייתה 0.11 לעומת 0.25 בחולים עם רמת סיכון גבוהה יותר. 7 (18%) חולים עם רמת סיכון גבוהה יותר: ממוצע של 49% סיכוי לממאירות ו – 20% סיכוי לממאירות משמעותית, הופנו לביופסיה. ב- 4 חולים נמצאה הגדלה שפירה וב-2 גידול ממאיר (GS 3+4,GS 4+3). חולה אחד – טרם התקבלה תשובה.

סיכום:

על סמך הבדיקה הנזכרת ניתן להגיד שכ- 80% מהחולים המועמדים לביופסיה, רמת הסיכון לממאירות נמוכה. מבין החולים שהבדיקה הראתה רמת סיכון גבוהה, לשליש היה גידול משמעותי. נדרשת קבוצת חולים גדולה יותר ומעקב ממשוך על מנת להעריך את החשיבות של הבדיקה בקביעת הצורך בביופסיות של הערמונית.