המשמעות הקלינית של תרבית אבן בחולים העוברים ניתוח PCNL

מבוא

מטרת המחקר לבדוק את המשמעות הקלינית של תרבית אבן (ת"א) בניתוחי PCNL. בנוסף, לאפיין את קבוצת החולים אשר במידה ויפתחו תגובה דלקתית מערכתית חריפה (SIRS), תוצאות ת"א ישנו עבורם את פרוטוקול הטיפול האנטיביוטי

שיטות

נכללו מטופלים שעברו PCNL בין השנים 2005-2017 עבורם נשלחו תרבית שתן ות"א. התוצא העיקרי היה התפתחות SIRS במהלך 48 שעות לאחר הפעולה. באנליזה נבדקו גורמי הסיכון ל-SIRS ולצמיחת חיידקים עמידים בת"א. בהנחה שכל חולה עם ת"א חיובית הינו בסיכון לפתח SIRS בוצעה הערכה באלו מהחולים ת"א תוביל לשינוי טיפול אנטיביוטי אמפירי שהוחל. ת"א לא נחשבה כמשפיעה במידה ופרופיל הרגישויות של הפתוגן באבן היה זהה בתרביות שתן טרם הניתוח

תוצאות

המחקר כלל 512 מטופלים מתוכם 323 (63%) גברים. הגיל החציוני היה 53 שנים. תרבית שתן חיובית נמצאה ב-137 מטופלים (26.7%) ות"א חיובית ב-117 מטופלים (22.8%). עבור 66 (12.8%) מטופלים, פתוגנים שצמחו בת"א לא צמחו גם בתרבית שתן. סה"כ 50 מטופלים (9.7%) פיתחו SIRS ות"א חיובית נמצאה כמנבא העצמאי היחיד להתפתחות SIRS. בהתאם לטיפול האנטיביוטי האמפירי שנבחר ל- SIRS הסיכוי שת"א תשנה את סוג הטיפול יורד ככל שהבחירה האמפירית היא באנטיביוטיקה יותר רחבת טווח ונע בין 14.2% ל-2.3% בהתאם לסוג הטיפול. נמצא שהסיכון לקולוניזציה של האבן בחיידקים עמידים (ולכן חשיבות יתרה של ת"א) מוגבר בחולים עם מדד Charlson גבוה, נושאי נפרוסטום וחולים עם הרכב אבן של חומצה אורית וסטרוביט

מסקנות

למטופלים עם צמיחה בת"א סיכון מוגבר להתפתחות SIRS לאחר PCNL. החשיבות הקלינית של ת"א מושפעת על ידי הטיפול האנטיביוטי האמפירי שנבחר ויכולה להועיל במיוחד במטופלים עם מחלות רקע רבות, נפרוסטום או אבני כליה מסוג חומצה אורית וסטרוביט