טיפול מלעורי באבני כליה (PCNL), האם טיפול במספר עולה של אבנים שונה מטיפול באבן אחת ומחייב "לחשב מסלול מחדש"? מסקנות ממעל 300 מקרים עוקבים.

רקע:

PCNL מהווה טיפול בכירה לאבנים גדולות בכליה. המצאות של מספר אבנים במיקומים שונים בכליה יכול להקשות על נגישות ולהאריך זמן ניתוח ולהרבות סיבוכים בתר ניתוחיים.

מטרה:

להשוות תוצאות וסיבוכים של PCNL למספר אבנים כליתיות

שיטה:

מתוך מאגר מידע מנוהל באופן פרוסקפטיבי עוקב הוצאו כל המקרים של אבני יציקה ו6 מקרים בהם טופלו 4 אבנים בכליה. המקרים חולקו לפי מספר אבנים ל3 קבוצות. נרשמו: נתונים דמוגרפיים, STONE VOLUME ו STONE BURDEN, מספר גביעים מעורבים, משך הניתוח, סיבוכים לפי CLAVIEN DINDO, תוצאות: STONE FREE הוגדר לפי CT פרוטוקול אבנים 4-6 שבועות לאחר הניתוח.

תוצאות:

323 מקרים חולקו ל3 קבוצות לפני מספר אבנים שטופלו: אבן 1 – 170 (53%), 2 אבנים – 122 (38%) ו3 אבנים – 31 (10%), נתונים דמוגרפיים היו זהים. STONE BURDEN וSTONE VOLUME עלו בהתאמה לעלית מספר אבנים: 283, 387 ו478 מ"מ² ו 2991, 3734 ו4307 מ"מ³ בהתאמה. משך ניתוח התארך בהתאמה לעלית מספר אבנים: 121, 148 ו168 דקות בהתאמה. מוצרי דם נזקקו 4%, 2% ומקרה 1 בלבד בהתאמה. הכנסת סטנט נזקקו – 8%, 18% ו29% בהתאמה. אורך האישפוז ויום הוצאת הנפרוסטום לא היו שונים.

STONE FREE ירד בהתאמה לקבוצות: 88%, 77% ו52% בלבד. וכך, צורך בפעולות משלימות עלה בהתאמה: 4%, 12% ו32%.

מסקנות:

• טיפול מלעורי במספר עולה של אבנים מצריך זמן ניתוח ממושך יותר.
• יש לעודד שימוש בנפרוסקופ גמיש בזמן PCNL.
• עלית צורך בניקוז עם סטנט לאחר טיפול באבנים מרובות מיעדה על חשיבות ביצוע נפרוסטוגרם יסודי לפני החלטה על הוצאת הצנרת.
• יתכן ומספר אבנים עולה מצריך יצירת טראקט נוסף לצורך קבלה גישה אנטומית נוחה יותר לגביעים רחוקים.