תיקון היצרות מוצא אגן כליה (UPJO) לפרוסקופי בסיוע רובוט – ניסיון של 6 שנים

מטרה

תיקון UPJO בסיוע רובוט מקנה את יתרונות הכירורגיה הזעיר פולשנית אך כרוך במורכבות טכנית גבוהה. העבודה הנוכחית מציגה את התוצאות והסיבוכים של ניתוח זה במשך 6 שנים.

חומרים ושיטות

מאגר נתונים של כ-88 מנותחים אשר עברו פיילופלסטיקה בגישה לפרוסקופית בסיוע רובוט בין השנים 2011-2017, מתוכם נאספו נתונים לגבי 43 בעת כתיבת האבסטרקט. האיסוף כלל נתונים דמוגרפים, טרום-ניתוחים, ניתוחים וכן במעקב קצר וארוך-טווח. בוצעה חלוקה כרונולוגית ל-2 קבוצות זמן אשר כללו 21 ו-22 מטופלים בהתאמה.

תוצאות

43 חולים בגיל חציוני של 31.2 שנים (טווח 14-69), יחס גברים נשים 1:1.4,BMI ממוצע 23. לכל המטופלים היצרות מוצא אגן הכליה ועדות לחסימה בינונית-קשה במיפוי כליות דינמי. לשני חולים כליית פרסה ולשניים מערכת מאספת כפולה. 6 חולים נוקזו ראשונית טרם הניתוח, 4 עם סטנט ו-2 באמצעות נפרוסטום.
שלושים ושבעה (86%) עברוAnderson-Hynes, ושישה (14%) Fenger Pyeloplasty. ב 29 מקרים (67%) נמצא כלי דם חוצה, מתוכם 13 לא התגלו בהדמיה טרם הניתוח.
משך הניתוח הממוצע ירד באופן משמעותי מ-101.5 דקות (טווח 62-158) בקבוצה הראשונה ל-87 דקות (65-130) בשנייה (p=0.03). לא נצפו סיבוכים תוך ניתוחיים או מעבר לניתוח פתוח באף אחד מהמקרים. מהלך בתר ניתוחי כלל 2 מקרים של דליפת שתן שחלף במעקב שמרני, 4 אשפוזים חוזרים בטווח 30 יום לאחר הניתוח ללא צורך בהתערבות. במעקב חציון של 50.3 שבועות (טווח 4-248) הושגה הקלה סימפטומטית ב-90.3% ושיפור במיפוי דינאמי ב 72%. מטופלת אחת נזקקה לאנדופיילוטומי 3 שנים לאחר הניתוח בשל היצרות חוזרת.

מסקנות

פיאלופלסטיקה בגישה רובוטית בטוחה, יעילה ומקנה תוצאות טובות מאלו המפורסמות עבור ניתוח פתוח ולפרוסקופי בחולים עם היצרות ראשונית, שניונית, אבנים ומומי כליה נלווים.