שימוש במדד ה-normalized residual activity) NORA ) לאבחון הישנות חסימה במערכת השתן העליונה לאחר ניתוח: מחקר היתכנות ראשוני.

הקדמה:

אבחון חסימה חלקית בדרכי השתן העליונות אינו פשוט במקרים בהם המערכת המאספת מאוד מורחבת ותפקוד הכליה ירוד. בכליות אלו האתגר האבחנתי גדול עוד יותר במצב שלאחר ניתוח.

normalized residual activity) NORA) הינו מדד כמותי המתקבל באמצעות חישוב היחס בין קליטת החומר הרדיואקטיבי במערכת המאספת שעה לאחר הזרקת החומר ובתחילת המיפוי הדינמי. מכיוון שמדד זה משווה את הכליה לעצמה בזמנים שונים לאורך המיפוי, היתרון בשימוש במדד זה הינו העדר התלות בתפקוד הכליתי ובמידת ההרחבה של המערכת המאספת. מטרת מחקר ראשוני זה הינה לבדוק את היתכנות מדד ה-NORA לאבחן הישנות חסימה במערכת השתן העליונה לאחר ניתוח.

שיטות:

11-מטופלים שעברו תיקון חסימה במערכת השתן העליונה ובמהלך המעקב האולטרסוני שלאחר הניתוח לא הודגם שיפור משמעותי במידת הרחבת המערכת המאספת, עברו מיפוי כליות דינמי ומדידת NORA. במידה והמיפוי לא היה חד משמעית תקין והועלה חשד להישנות החסימה, המטופל עבר צילומים רטרוגרדים, ובמידת הצורך בוצע ניתוח חוזר. בוצעה השוואה בין תוצאות בדיקות ההדמיה השונות למדידות ה-NORA.

תוצאות:

מתוך 11 מטופלים בהם לא נראה שיפור משמעותי בצילומי האולטרסאונד לאחר ניתוח ל-6 מטופלים היה מיפוי תקין וכן ערכי NORA נמוכים(פחות מ-0.9). חמשת המטופלים עם מיפוי שאינו חד משמעי עברו צילומים רטרוגרדים. הצילומים היו תקינים ב-4 מטופלים. ערכי הNORA במטופלים אלו היו נמוכים(פחות מ-0.4). חסימה אובחנה במטופל אחד. במקרה זה ערכי ה-NORA היו מאוד גבוהים(2.8).

מסקנות:

מחקר ראשוני זה מרמז על כך שערכי NORA גבוהים מנבאים הישנות חסימה במערכת איסוף השתן העליונה. השימוש במדד זה חשוב במיוחד במקרים בהם האבחנה במיפוי הדינמי אינה חד משמעית בשל תפקוד כליתי לקוי או הרחבה משמעותית של מערכת איסוף השתן העליונה.