מבוא
כאשר ריסוק אנדוסקופי של אבנים בדרכי השתן מבוצע באמצעות לייזר, הגברת האנרגיה והקטנת התדירות מייצרים פרגמנטים המפונים בעזרת סלסלה ( FRAGMENTATION). בשיטת DUSTING, עוצמה נמוכה ותדירות גבוהה הופכות את מסת האבן העיקרית לפירורים זעירים שאין צורך לפנותם. מטרת העבודה הינה להשוות את שתי השיטות תוך הנחה שריסוק בשיטת DUSTING יקצר את משך הפעולה.
שיטות
המטופלים עברו רנדומיזציה לקבוצתDUSTING (עוצמה 0.3J ובתדירות 40Hz ) ולקבוצת FRAGMENTATION (עוצמה 1.2J ובתדירות 10Hz).נמדדו משך הטיפול (ריסוק+פינוי) ומשך הפעולה הכולל. בהמשך בוצעה הערכה הדמייתית של שאריות האבן.
תוצאות
נכללו 24 מטופלי DUSTING ו-20 מטופלי FRAGMENTATION. לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות בגיל, מין או BMI. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במיקומי האבנים במערכת. בקבוצת DUSTING מסת האבנים החציונית היתה גדולה יותר ( 12.5 מול 8.5 מ"מ, p=0.03) וכך גם מספר האבנים החציוני (2 מול 1, p=0.04).
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות באחוזי המטופלים עם אבני סידן או באחוזי המטופלים שהיו PRE-STENTED טרם הריסוק. משך הריסוק בקבוצת DUSTING היה ארוך יותר(41 מול 20 דקות, p=0.023) אולם לא נצפה הבדל משמעותי במשך הפעולה הכולל (69 דקות בקבוצת DUSTING מול 60 דקות). שאריות אבן משמעותיות נצפו ב-20% מתוך קבוצת DUSTING וב-12.5% בקבוצת FRAGMENTATION –ללא הבדל משמעותי סטטיסטית.
סיכום:
תוצאות ראשוניות אלו אינן מצביעות על יתרון מובהק לאחת מהשיטות. על אף שהפעלת הלייזר בשיטת DUSTING הייתה ארוכה יותר, לא נמצא הבדל מובהק במשך זמן הפעולה הכולל, הגם שמספר ומסת האבנים הראשונית היו גדולים יותר בקבוצת DUSTING . לפיכך יתכן וקיים יתרון ל-DUSTING על פני FRAGMENTATION מבחינת משך זמן הפעולה. המשך הגיוס למחקר עשוי להוביל למסקנות ברורות יותר.