רקע: לכריתת כליה חלקית כטיפול בגידולי כליה הוכח יתרון מבחינת שמירה על התפקוד הכלייתי, סיכון קרדיווסקולרי ושרידות. בגידולים קטנים זהו הסטנדרט הטיפולי, אך בגידולים ≥7 ס"מ עודנו שנוי במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי להציג סדרת מקרים של כריתה חלקית בגישה לפרוסקופית לגידולי T2 בהשוואה לכריתה מלאה.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי השוואתי על מטופלים שעברו במחלקתינו בשנים 2012-2017 כריתת כליה חלקית או מלאה בגישה לפרוסקופית טרנספריטונאלית לגידולי T2. בוצעה השוואת נתונים דמוגרפיים, מאפייני הגידול, נתוני ניתוח, סיבוכים, פתולוגיה, תפקוד כלייתי ומעקב אונקולוגי.
תוצאות: 32 מטופלים עם גידול cT2N0M0 נותחו במחלקתינו בשנים הנ"ל. 13 עברו כריתה חלקית ו-19 מלאה. הגיל הממוצע היה 64, מרביתם גברים (78%). שונות נצפתה במאפייני הגידול לפי RENAL nephrometry score כשהממוצע בכריתה חלקית היה 7.7, וגודל ממוצע 7.9 ס"מ, לעומת 10 ו9.6 ס"מ בכריתה המלאה. זמן הניתוח הממוצע בכריתה החלקית היה 222 דק` (איסכמיה חמה בממוצע 24 דק`) ואובדן דם 330 מ"ל לעומת 102 דק` ו50 מ"ל בכריתה המלאה. לא היו מקרי שוליים חיוביים, מעבר לכריתה מלאה או לניתוח פתוח. סיבוכים פוסט-ניתוחיים היו בארבעה מקרים בכריתה החלקית (Clavien 1-3) ואחד בכריתה המלאה (Clavien 1). ממוצע השינוי בתפקוד הכלייתי (ΔeGFR) היה 11.6- בכריתה החלקית ו-28.6- במלאה (p<0.001). בזמן מעקב ממוצע של 34 חודשים לא היו הישנויות מקומיות, בשני מקרים בכריתה המלאה אובחנה מחלה גרורתית ובמקרה אחד בכריתה החלקית אובחן גידול בכליה הנגדית שהצריך כריתה מלאה.
מסקנות: נראה כי כריתה חלקית לגידולי כליה גדולים הינה אפשרית עם יתרון ברור מבחינת השמירה על התפקוד הכלייתי. יש לבחור בקפידה את המטופלים בהתאם למאפייני הגידול. בתקופת המעקב הקצרה לא נמצא חסרון אונקולוגי בכריתה החלקית.