רקע:כריתת כליה-חלקית (PN) בגישה זעיר פולשנית הפכה בשנים האחרונות לגישה הניתוחית המובילה לגידולים קטנים או שווים ל 4 ס"מ. מטרת העבודה הנוכחית היתה להעריך את הבטיחות והכדאיות של PN בגישה רובוטית (RPN) עבור גידולים שגודלם עולה על 4 ס"מ.
שיטות:במחקר הנוכחי נסקרו נתוניהם של 133 מטופלים אשר עברו כריתת כליה חלקית בין השנים 2005-2017 על רקע גידול כלייתי מסוג RCC, שגודלו עולה על 4 ס"מ.
המטופלים חולקו לשלוש קבוצות על-סמך הגישה הניתוחית: 72 נותחו בגישה פתוחה (OPN) ו-25 בגישה לפרוסקופית (LPN) ו 36 בגישה רובוטית. התוצאים התוך והבתר-ניתוחיים נותחו והשוו בין הקבוצות. מבחני χ2 ו ANOVA שימשו עבור משתנים קטגוריים ורציפים, בהתאמה.
תוצאות:קבוצת המחקר כללה 91 גברים ו42 נשים. גודל הגידול הממוצע היה 5.3 (4.1-7). לא נמצאו הבדלים במאפיינים הדמוגרפיים (גיל,מין,מחלות רקע), בגודל הגידול או בשיעור הסימפטומים הטרום ניתוחיים. שיעור גבוה יותר של גידולים מרכזיים נמצא בקבוצת ה OPN. לא נמצא הבדל באובדן דם המשוער, או השינוי בקראטנין (Δ) לאחר הניתוח. משך האסכמיה החמה (WIT) היה גבוה באופן מובהק בקבוצת ה LPN (29.1+7.4 דקות) בהשוואה ליתר הקבוצות, אולם לא נמצא הבדל בין OPN ל RPN
(19.9+7.7 ו 18.3+10 דקות, בהתאמה, P=NS).
נתוניהם של 85 מטופלים אשר עברו RPN עבור גידולים שגודלם קטן מ-4 ס"מ הושוו לחולים שעברו RPN לגידולים מעל 4ס"מ. בהשוואה בין הקבוצות, לא נמצא הבדל הן בנתונים הדמוגרפים של החולים, והן בתוצאים הניתוחיים לרבות, שיעור הדימום, צורך במנות-דם, מעבר לניתוח פתוח, או השינוי בערך הקראטנין. WIT נשמר דומה, ומתחת ל-20 דקות בשתי הקבוצות.
מסקנות:כריתה רובוטית יעילה כמו גישה פתוחה בניתוח לכריתה חלקית של כליה בגידולים מעל 4 ס"מ.