יחס נויטרופילים - לימפוציטים טרום-ניתוחי כמדד סיכון במבוגרים בני 75 ומעלה לאחר כריתה רדיקלית של כיס השתן

מבוא

יחס נויטרופילים–לימפוציטים (NLR) טרום-ניתוחי מוגבר הינו מנבא עצמאי להתקדמות והישנות ממאירות שאינה חודרת שריר בכיס השתן (NMIBC) ולהתפשטות מקומית ותמותה לאחר כריתה רדיקלית של כיס השתן (RC). מטרת המחקר לבדוק האם NLR הינו מדד פרוגנוסטי בקרב מבוגרים בני 75 ומעלה לאחר RC. בקבוצה זו הניתוח נושא תחלואה ותמותה גבוהים יותר ויש חיפוש מתמיד אחר מנבאים שיסייעו לברור את החולים לטיפול המתאים.

שיטות

נכללו 79 מטופלים בני 75 ומעלה שעברו RC עקב ממאירות אורותליאלית בין השנים 2003-2012 ועבורם נלקח NLR במהלך 90 יום לפני הניתוח. ערך החתך (Cutoff) עבור NLR הוגדר ויזואלית באמצעות עקומת ROC ולפיו בוצעה השוואה של מאפייני הבסיס, מאפייני הגידול והתוצאים הקליניים בין שתי הקבוצות.

תוצאות

מתוך 79 משתתפים במחקר 71 היו גברים והגיל הממוצע היה 79 שנים. ערך ה-NLR החציוני היה 2.7 (IQR 1.9-4.0) וזהה לערך החתך שהוגדר. עבור 40 משתתפים (51%) נמצא NLR >2.7 לעומת 39 משתתפים (49%) עם NLR ≤2.7. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במאפייני הבסיס כגון גיל, מדד Charlson, תפקוד כלייתי ואלבומין ובמאפיינים הקליניים הטרום-ניתוחיים כגון דירוג ECOG, המצאות MIBC, מתן טיפול ניאואדג`ובנטי, והידרונפרוזיס. NLR טרום-ניתוחי מוגבר לא נקשר באופן מובהק עם התפשטות גידול מחוץ לכיס השתן ובלוטות חיוביות בפתולוגיה (OR 1.5, p=0.3) ו-(OR 1.3, p=0.6) בהתאמה. שיעור התמותה הכללי ב-5 שנים היה גבוה יותר באופן מובהק במטופלים עם NLR>2.7 לעומת NLR ≤2.7 סה"כ 75% לעומת 46%. (HR 1.8, p=0.04).

מסקנות

NLR טרום-ניתוחי מוגבר במבוגרים בני 75 ומעלה לאחר RC מנבא סיכון מוגבר משמעותי לתמותה ב-5 שנים.דרושים מחקרי תיקוף נוספים כדי לקבוע את היעילות של NLR כמדד פרוגנוסטי בקבוצת חולים זו.