הקדמה
אבחון והמעקב של גידולי כליה נשען על הדמיה בלבד ואין בנמצא סמן ביולוגי אשר יכול להתוות שינוי בהחלטה הטיפולית. לפי נתוני הספרות, כ-20% מכלל התהליכים הסולידיים בשלב קליני cT1, אשר עוברים כריתה כירורגית מתבררים באבחנה הפתולוגית כשפירים כדוגמת אונקוציטומה. בשנים האחרונות חלה תמורה משמעותית בתחום מיקרו-רנ"א כאשר קבוצות שונות בעולם הצליחו לבודד מיקרו-רנ"א ייחודי מרקמות שונות ומנוזלי גוף לגידולים שונים.
מטרה
איתור פרופיל מיקרו-רנ"א ייחודי בפלסמה של מטופלים הסובלים מגידולי כליה ממאירים על מנת לצמצם בעתיד את מספר הניתוחים הבלתי חיוניים.
שיטות
48 דגימות פלסמה טרום-ניתוחיות של מטופלים אשר עברו כריתת כליה במחלקתנו אותרו מבנק הרקמות של המרכז הרפואי שיבא. ב-36 חולים היה גידול Renal Cell Carcinoma, כ- 12 חולים מכל תת סוג היסטולוגי (Clear cell, chromophobe ו- Papillary Type I), אשר הושוו ל-12 החולים הנותרים, בהם גידול שפיר כגון אונקוציטומה. 179 מיקרו-רנ"א נסרקו באמצעות Real-time PCR. הקריטריונים למציאת מיקרו-רנ"א ייחודיים היו יחס ביטוי של 50% לפחות ומובהקות באמצעות T-test וערך [P] קטן מ-0.05.
תוצאות
179 מיקרו-רנ"א נבדקו ב-46 דגימות פלסמה (שתי דגימות נפסלו עקב המוליזה משמעותית). סה"כ 4 מיקרו-רנ"א עברו את ערכי הסף שנקבעו ואפשרו הבדלה בין RCC לסוגיו למול אונקוציטומה. שני מיקרו-רנ"א, miR-152-3p ו- miR-877-5p, נמצאו ברמה גבוהה יותר ב- RCC, ושניים נוספים, miR-335-3p ו-miR-454-3p, נמצאו ברמה גבוהה יותר באונקוציטומה. אנליזת ROC הדגימה ערכי AUC של 0.77, 0.75, 0.72 ו-0.715 בהתאמה.
מסקנות
פנאל של ארבע מיקרו-רנ"א בפלסמה עשוי לנבא מאפיינים היסטולוגים של תהליכים בכליה טרם ניתוח ע"י ביצוע בדיקת דם פשוטה. המחקר הצליח להדגים מיקרו-רנ"א בעלי פוטנציאל לשימוש כסמנים ביולוגיים וישנו צורך במחקר המשך לאישוש התוצאות.