בחינת מודל הסתגלות לדיור המוגן - מדדים התנהגותיים ופסיכו פיזיולוגיים

מחקרים מעטים בדקו תהליכי הסתגלות לשינויים, כמו מעבר דיור מוגן בגיל המבוגר, ובעיקר לא בהקשר של התוצאות ההסתגלותיות – ההתנהגותיות והפסיכו- פיזיולוגיות. מדד שונות קצב-לב מהווה מדד חדשני להערכת בריאות פיזית בהקשר למצבי דחק, כאשר שונות גבוהה יותר מנבאת בריאות טובה יותר ותמותה נמוכה יותר.

מטרת המחקר לבחון את תהליך ההסתגלות של זקנים בעת התמודדות עם המעבר לדיור המוגן, בהתבסס על מודל כוללני של תהליך הדחק ותוצאותיו ההתנהגותיות, הרגשיות והפיזיולוגיות. נבחנו המשאבים האישיים, אינטליגנציה רגשית ותמיכה, תפיסת שליטה, ותפקידה המתווך של התמודדות ממוקדת משמעות לתוצאה התנהגותית של הסתגלות- השתתפות בפעילות פנאי ולמדדי רווחה פסיכו-פיזיולוגיים.

שיטה: השתתפו 213 זקנים עצמאיים ללא ירידה קוגניטיבית, המתגוררים בשלושה בתי דיור מוגן בארץ, מחציתם דיירים ותיקים ומחציתם חדשים השוהים בדיור המוגן פחות משנה. הועברו שאלונים ונלקחו מדדי שונות קצב לב בשתי נקודות זמן, בהפרש של חצי שנה.

ממצאים: הדיירים הוותיקים והחדשים נמצאו דומים במשתני המחקר הפסיכו-סוציאליים, התנהגותיים ופיזיולוגיים, למעט רמת איכות החיים שנמצאה גבוהה יותר בקרב קבוצת החדשים בעוד פעילות פנאי בקהילה וכן מידת המעורבות בפעילות פנאי רציני נמצאו גבוהות יותר בקרב קבוצת הדיירים הוותיקים בשתי נקודות הזמן. בשתי הקבוצות נמצאה עליה ברמת תפיסת השליטה, תמיכת קרובים והתמודדות ממוקדת משמעות בזמן 2 בהשוואה לזמן 1 ואילו רמת הרגשות השליליים נמצאה נמוכה יותר בזמן 2. גם בהיבט הבריאות הפיזית, מדד התדירות של שונות קצב-הלב LF/HF היה גבוה יותר בנקודת הזמן השניה, בעוד לא נמצאו הבדלים במדדי שונות קצב-לב האחרים. כן נמצא אפקט מובהק של זמןx קבוצה בתמיכת משפחה, אשר עלתה בקרב הדיירים הוותיקים בעוד לא נמצא שינוי בקרב הדיירים החדשים. משתני המחקר, אינטליגנציה רגשית ותפיסת שליטה נמצאו בקשר חיובי למשתני הרווחה הפסיכו סוציאליים (רמות איכות חיים, רגשות חיוביים ודימוי עצמי גבוהים יותר ורגשות ושליליים נמוכים יותר).

מסקנות: ממצאים אלה, מחזקים את ההבנה אודות תרומת המשאב האישי אינטליגנציה רגשית, והשימוש בהתמודדות ממוקדת משמעות להסתגלות טובה יותר בעת המעבר לדיור המוגן.