הקשר בין קשיבות וחוסן, לבין עומס על המטפל ולבין נטילת תרופות לשינה ונוגדות חרדה בקרב מטפלים עיקריים בקשישים עם דמנציה

מטרת העבודה: קשיבות (Mindfulness) וחוסן משקפים התמודדות בריאה עם אירועים יוצרי דחק. בספרות המחקר אין דיווח על מאפיינים אישיותיים או פסיכולוגיים של מטפלים עיקריים בקשישים עם דמנציה בהשוואה למטפלים עיקריים בחולים במחלות אחרות, או של מטפלים עיקריים הנוטלים תרופות לשינה ונוגדות חרדה. במחקר הנוכחי נבדקו מתאמים בין מדדים של בריאות נפשית – קשיבות, חוסן ושביעות רצון מהחיים – ובין נטילת תרופות לשינה ונוגדות חרדה ולבין תחושת העומס על המטפל.

שיטות: במחקר נבדקו 103 מטפלים, מהם 72% נשים, בגיל ממוצע 59.7, שהם מטפלים עיקריים במטופלים במרפאה גריאטרית וביחידה להערכה במסגרת אשפוז של חולים עם דמנציה בבלטימור שבארצות-הברית. כלי המחקר היו: שאלון סוציו-דמוגרפי למטפל; שאלה אם המטופל סובל מדמנציה; שאלות על נטילת תרופות לשינה ותרופות נוגדות חרדה; סולם להערכת כאב; כלי Zarit להערכת עומס על המטפל; סולם להערכת קשיבות (Mindful Attention Awareness Scale); סולם שביעות רצון מהחיים (Satisfaction with Life Scale); סולם להערכת חוסן (RS14 Resilience Scale); וסולם להערכת תמיכה חברתית.

תוצאות: נמצא מתאם חיובי בין רמת הקשיבות למידת שביעות הרצון מהחיים (P=0.009), ומתאם חיובי בין רמת החוסן לשביעות הרצון מהחיים (P<0.01). נמצא מתאם שלילי בין רמת הכאב לשביעות הרצון מהחיים (P<0.001). הנשאלים דיווחו על רמה נמוכה עד בינונית של תמיכה חברתית. מטפלים בחולים עם דמנציה דיווחו על רמת עומס גבוהה יותר ממטפלים בחולים ללא דמנציה (P=0.0087). לא היה הבדל בניקוד בסולם הקשיבות בין מטפלים בחולים עם וללא דמנציה. מתאם שלילי נמצא בין רמת הקשיבות לרמת העומס (P=0.001). בקרב מטפלים עם ניקוד נמוך בסולם הקשיבות היו יותר נשים וצעירים. נמצא מתאם חיובי בין נטילת תרופות לשינה ונוגדות חרדה לבין רמת העומס על המטפל (P=0.004), ומתאם שלילי בין רמת הקשיבות לנטילת תרופות אלו (P=0.002).

מסקנות: יש מתאם הפוך בין רמת העומס על המטפל לרמת הקשיבות. הואיל ורמת העומס משקפת חוויה שלילית הקשורה לטיפול שיש בו פוטנציאל לגרימת נזק למטפל, חשוב שהצוות הרב-מקצועי יהיה מודע למצבם הנפשי של המטפלים ולמאפייני ההתמודדות שלהם.