האם בחולי סרטן אשכים מתאי-נבט עם קישריות לימפה אחור-צפקיות גבוליות בגודלן, אפשרי מעקב בלבד, ללא טיפול משלים מיידי?

הקדמה:

הקווים המנחים בסרטן אשכים (ס"א) אינם קובעים קוטר מינימלי להגדרת קשריות לימפה (ק"ל) חיוביות. מקובל להתייחס לק"ל בקוטר ≥1 ס"מ כחיוביות למרות שנפוצות ק"ל שפירות בגודל גבולי זה. מטרתנו הייתה לתאר את המהלך הלא מטופל של חולי ס"א עם ק"ל אחור-ציפקיות בגודל גבולי.

שיטה:

סקירה רטרוספקטיבית של רשומות חולי ס"א שטופלו במחלקתנו בשנים 2006-2016, ואיסוף נתוני דמוגרפיה, קליניקה, מעבדה, הדמיה, פתולוגיה, טיפולים ומעקב.

תוצאות:

בתקופת המחקר מתוך 109 חולי ס"א, בקבוצה של 25 (22.7%) חולים הודגמו ק"ל גבוליות ובהחלטה אורולוגית-אונקולוגית הם נכללו בפרוטוקול של מעקב פעיל- גילם החציוני בעת הניתוח היה 37.2 שנים (מרווח-בין-רבעוני 23.9-40.3). במשך מעקב חציוני של 3.9 שנים (מרווח-בין-רבעוני 1.7-6.5) לא נצפו מקרי מוות בקבוצה.

תשעה מ25 (36%) התקדמו לטיפול תוך חציון של 4.9 חודשים (מרווח-בין-רבעוני 2.2-5.5), וטופלו כולם במהלך השנתיים הראשונות למעקב. חציון המעקב ל16 שלא התקדמו הינו 3.4 שנים (מרווח-בין-רבעוני 1.5-5.4). הסיכוי שלא להזדקק לטיפול לאחר שנה היה 71% (95%CI 48-85), ולאחר שנתיים 61% (95%CI 38-77).

ב18 מ25 (72%) נמצא גידול סמינומה טהור וב7 (28%) גידול שאינו סמינומה טהור, ללא הבדל משמעותי סטטיסטית בשיעור גידול סמינומה טהור בין החולים שהתקדמו לטיפול לאלו שלא (p=0.66).

חציון קוטר ק"ל בעת האבחנה בקבוצה היה 11 מ"מ (מרווח-בין-רבעוני 9-12, ממוצע 10.4), ללא הבדל משמעותי סטטיסטית בקוטר ק"ל בין החולים שהתקדמו לאלו שלא (p=0.34).

חציון הגיל בעת האבחנה במטופלים שהתקדמו לטיפול הינו 23.9 שנים (מרווח-בין-רבעוני 19.6-35.2) ובמטופלים שלא התקדמו 39.2 שנים (מרווח-בין-רבעוני 34.3-47.9), ההבדל נמצא משמעותי סטטיסטית (p=0.0056).

מסקנה:

מעקב הדוק אחר חולי ס"א עם ק"ל גבוליות בעת האבחנה, בפרט בשנתיים הראשונות, אפשרי ועשוי למנוע מכ60% טיפול כימותרפי מיותר.