אוטונומיה, העצמי וחמלה במרכזי יום לטיפול באנשים עם דמנציה

מטרת העבודה: מטרת המחקר הייתה לחקור את המושגים של אישיות וחמלה, כפי שנתפס על ידי צוות המטפל באנשים עם דמנציה (PwD) במרכזי יום בקהילה.

שיטות: המשתתפים במחקר גויסו מ -100 אנשי מקצוע רב-תחומיים המטפלים ב 400 PwD, במסגרת מרכזי היום של עמותת מלב"ב. 52 אנשי צוות הסכימו להשתתף בראיון , מובנה בחציה semi structured, אישי פנים אל פנים, שבדק עמדות ואמונות של אנשי הצוות בנוגע למוות ואבל במרכז יום לאנשים עם דמנציה. המילים "אוטונומיה", "אישיות" ו"חמלה" לא הופיעו בשום צורה בשאלות החצי מבניות. התשובות לשאלות הפתוחות נותחו על ידי גרונטולוג, אנתרופולוג רפואי ורופא. כאן אנו מציגים ניתוח קונסטרוקטיביסטי של grounded theoryתיאוריות.

ממצאים: מהניתוח שלנו זיהינו שלושה סוגים שונים של אישיות: סוציולוגים, אישיים וביולוגים. מצאנו סוגים אלה מתוך טקסטים ומילים ודוגמאות שסופקו על ידי הצוות. הניתוח שלנו תומך ברעיון שה"אנושיות" היא דבר מתפתח ולא קבוע במהלך הטיפול באנשים עם דמנציה. מצאנו אמון גבוה של הצוות באוטונומיה של PwD ומאמצים חזקים שלהם כדי לשמור על טיפול של האדם כמוקד person centered care בכל תהליך הדמנציה. הניתוח שלנו הראה גם כי האמונות של אנשי הצוות ב"אוטונומיה" ו"אישיות" קשורות ליכולת ורצון שלהם לספק טיפול עם חמלה למרות אמביוולנטיות שלהם על מה היא הדרך הטובה ביותר לספק את הטיפול הזה.

מסקנות: אנו מאמינים כי התוצאות שלנו תומכות בכמה השערות לחקירה במחקרים עתידיים ומצביעים על שיטות הוראה וחינוך והתערבויות אפשריים למתן טיפול עם חמלה לאדם עם דמנציה במרכז יום. אנו מציעים כי " האני המתמשך - מודל לטיפול מתמקד אישיות לאנשים עם דמנציה" קשור באופן הדוק לאוטונומיה, זכות בסיסית לכל אזרח, כולל אלו עם דמנציה מתקדמת.