התבוננות בזקנים קורבנות להתעללות כסוכנים אקטיביים קריאה ברומן "לצאת לדרך" מאת קרוליין קוני ובתיאוריה של מישל דה סרטו

מטרת העבודה: זקנים החווים התעללות מוצגים בתקשורת, ובמידה רבה גם בספרות המקצועית, כקורבנות פסיביים, תוך הדגשת חולשתם וחוסר האונים שלהם. מטרת העבודה להציע ייצוג שלם ומורכב יותר של זקנים החווים התעללות, לא רק כקורבנות אלא גם כסוכנים אקטיביים, המצליחים להשיג מידה מסוימת של שחרור מהדיכוי שבו הם נתונים.

שיטות: קריאה ברומן Hit the Road (בתרגום חופשי: לצאת לדרך) מאת קרוליין קוני, המתאר את נני, פלו ואורליה, שלוש חברות נפש בנות 86 שסובלות מהתעללות ומהגבלת חופש מצד ילדיהן הבוגרים, ונאבקות כדי להיחלץ ולשמור על חירותן. כנשים זקנות בנות 86, מעמדן החברתי הנחות אינו מאפשר להן להתנגד באופן חזיתי לדיכוי שבו הן נתונות. בעימות חזיתי מול דור הביניים הן נדונות לכישלון. לכן, הן נלחמות בדיכוי באמצעות מה שמכנה התיאורטיקן משיל דה סרטו "טקטיקות של חלשים".

דה סרטו גורס כי בני אדם אינם נשארים קורבנות פאסיביים של הסדר המגביל שנכפה עליהם, אלא מוצאים דרכים למרוד ולקיים בתוך המרחב הנשלט על ידי האחר מידה של חופש ושל שליטה. הם מתנגדים לתרבות השלטת על ידי כך שהם חותרים תחתיה ומשתמשים בה באופן מניפולטיבי. חולשתם מצריכה מהם למצוא דרכים עקיפות, יצירתיות ורבות תושייה כדי להתמרד. הם מנצלים הזדמנויות אקראיות, פרצות הנפערות לרגע בתוך מערכת מגבילה הנשלטת על ידי האחר.

ממצאים: הנשים הזקנות ברומן נוקטות במגוון טקטיקות בניסיונם להיחלץ מההתעללות שבה הן נתונות. הן עושות שימוש יעיל וערמומי בסטריאוטיפים השליליים המופנים כלפיהן כנשים זקנות. כמו כן, הן מפצות על חולשותיהן הגופניות הרבות מספור על ידי נחישות, אומץ ונאמנות זו לזו. נמחיש זאת באמצעות מגוון דוגמאות ססגוניות מתוך הרומן.

מסקנות: הסיבה שהרומן מהנה לקריאה על אף היותו עמוס תכנים קשים של התעללות היא משום שהזקנות מיוצגות בו לא רק כקורבנות, אלא גם כסוכנות אקטיביות, המצליחות להשיג מידה רבה של שחרור מהדיכוי שבו הן נתונות. מן הראוי לאמץ גישות תיאורטיות אלה בעבודתנו הקלינית עם זקנים החווים התעללות.