מאפיינים אישיים, רפואיים וחברתיים כקשורים לאיכות החיים של זקנים בעלי סטומה קבועה

מטרת העבודה: לסטומה קבועה בדופן הבטן בשל מחלת הסרטן השפעה שלילית על איכות חייו של החולה המתבטאת באורח וסגנון חייו, תפיסת הגוף שלו ויחסיו עם בני משפחה וחברים. מעטים המחקרים העוסקים באיכות חייהם של לולי סרטן בעלי הסטומה לעומת מחקרים העוסקים בחולי סרטן השד, למשל. מעטים עוד יותר המחקרים שעסקו באנשים זקנים (60+). בעבודה זו, נבנה מודל ייחודי הבוחן את הקשר בין שלוש קבוצות משתנים - אישיים, רפואיים וחברתיים - לבין איכות החיים של זקנים בעלי סטומה קבועה. מטרות המחקר הן: [א] להעריך את איכות חייהם של זקנים בעלי סטומה קבועה [ב] לבחון את הקשרים בין שלוש קבוצות המשתנים לבין איכות החיים של זקנים אלו.

שיטות: נדגמו במדגם נוחות 72 בעלי סטומה קבועה על רקע סרטן ממרכזים רפואיים במרכז הארץ. הגיל הממוצע 75 (טווח 60-93), 70% גברים. כלי המחקר שימש שאלון רב ברירתי שכלל ממספר כלים מתוקפים ומהימנים יעודיים לסטומה המוכרים בספרות הסוציולוגית/רפואית. הנבדקים מלאו את שאלון המחקר כחצי שנה בממוצע לאחר ניתוח הסטומה שכן בתקופה זו השפעת הניתוח על איכות החיים מירבית.

ממצאים: רמת איכות החיים של נבדקים נמצאה בינונית ביחס לסולם המדידה. לשלושה משתנים נמצאה תרומה מובהקת להסבר איכות החיים של הזקן בעל הסטומה לפי סדר תרומתם: מסוגלות עצמית (קשר חיובי), דימוי גוף (קשר חיובי) ומינו של הקשיש (לגברים איכות חיים גבוהה יותר לעומת לנשים). מודל המחקר הסביר אחוז גבוה (78.1%) מהשונות של איכות החיים של הזקן בעל הסטומה.

מסקנות: למשתני המסוגלות העצמית, דימוי הגוף והמין תרומה משמעותית להסבר איכות החיים של הזקן בעל הסטומה. הבנה טובה יותר של המשתנים המשפיעים על איכות חייו של הזקן בעל הסטומה, מאפשרת בניית תוכניות התערבות מתאימות וייחודיות לשיפור איכות החיים של אוכלוסייה נזקקת זו.