מעברים בטיפול בזקנים מנקודת המבט של בני משפחה מטפלים בחברה הערבית

מטרת העבודה: העלייה בתוחלת החיים הביאה לכך, שטיפול בבן משפחה מבוגר הפך למשימה נורמטיבית ולחלק מהתפקידים במעגל החיים. הכניסה לתפקיד המטפל מתרחשת באופן טבעי או בהפתעה, בהתאם לשינויים במצבו הבריאותי-תפקודי של הזקן ולגורמים אחרים, כגון מבנה המשפחה, זמינות מטפלים או נורמות חברתיות. מהלך הטיפול הינו דינמי, חלים בו שינויים בסוג הטיפול, אופן הטיפול והמעורבות בו. הטיפול והשינויים במהלכו מלווים בקשיים, חוויות רגשיות והשלכות חיוביות ושליליות. מטרת העבודה הייתה להכיר ולהבין את עולם החוויה של הטיפול ומשמעותה הסובייקטיבית עבור בני משפחה מטפלים, במבט רטרוספקטיבי. לזהות מעברים בטיפול וגורמים הקשורים להם ולסיום הטיפול, וההשלכות שלהם על המטפלים.

שיטת המחקר: נעשה שימוש בשיטה האיכותנית - בגישה הפנומנולוגית. מדגם המחקר היה מכוון וכלל 30 בני משפחה מטפלים, נשים וגברים. נכללו במדגם כאלו אשר דיווחו כי חל שינוי כלשהו באופן הטיפול (מעבר) במהלך השנה שקדמה לראיון או שסיימו את הטיפול בתקופה זו. נערכו ראיונות עומק חצי מובנים באמצעות מדריך ראיון, פנים אל פנים על ידי מראיינת דוברת השפה הערבית כשפת אם. הראיונות תומללו ונותחו באמצעות ניתוח תוכן בשלבים.

ממצאים: מניתוח הראיונות זוהו 3 מעברים משמעותיים בעיני המטפלים, האחד מתרחש בבית המטופל - כניסת עובד/ת זר/ה; השני - מעבר המטופל הזקן למוסד סיעודי; השלישי - פטירת המטופל. כן, זוהו 3 תמות מרכזיות: השלכות הטיפול והמעבר; התמודדות עם המצב במהלך הטיפול; ותובנות לאחר סיום הטיפול.

מסקנות: להבנת החוויה הסובייקטיבית של בני משפחה מטפלים בחברה הערבית, חשיבות רבה. זאת במיוחד לאור השינויים אשר חלים בחברה זו. הגורמים לכניסה לתפקיד המטפל מגוונים, אישיים, משפחתיים וחברתיים. האפשרות להכנסת עובד/ת זר/ה בחברה בה המשפחה נחשבה עד כה למקור הטיפול הבלעדי יוצרת דילמה בקרב בני המשפחה. המעבר למוסד סיעודי, אינו מהווה בהכרח הקלה למטפל, במיוחד בהיבט הרגשי-מוסרי. לכן, יש צורך בבניית מנגנוני סיוע למטפלים והנגשתם, תוך רגישות תרבותית.