הקשר שבין ציפיות כלכליות והיערכות כלכלית של מזדקנים ובין רווחתם האישית: מחקר אורך

מטרת המחקר: במחקר זה ביקשנו לבחון את הגורמים הקשורים לרווחתם האישית של מזדקנים בישראל, לרבות המשאבים העומדים לרשותם, ציפיותיהם הכלכליות לפני פרישה והיערכותם לקראתה.

שיטה: המחקר התבסס על נתונים שנאספו בשני גלים של סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE – The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe) שנערך בישראל (SHARE Israel). המדגם כלל 634 נבדקים ישראליים בני למעלה מחמישים. המודל נבחן ברמה הרוחבית והאורכית.

כלי המחקר: המשתנה התלוי – רווחה אישית ,המשתנים הבלתי תלויים: משאבים בריאותיים-תפקודיים, הכנסה. ציפיות כלכליות והיערכות כלכלית. ניתוח הנתונים: ניתוח חד-משתני תיאורי; ניתוח דו-משתני; וניתוח רב- משתני באמצעות מודל משוואות מבניות (SEM).

ממצאי המחקר העיקריים: המודלים הציגו מדדי התאמה טובה לנתונים. במודל האורכי השלם נמצא קשר בין משאבים בריאותיים-תפקודיים, משאבי הכנסה וציפיות כלכליות לבין הרווחה האישית הכלכלית. אשר לרווחה אישית, נמצא כי היא קשורה למשאבים בריאותיים-תפקודיים, למשאבי הכנסה ולציפיות כלכליות אישיות.

דיון ומסקנות: המחקר הנוכחי מחזק את הקשר שבין המשאבים הבריאותיים והכלכליים שבידי המזדקנים לפיתוח ציפיותיהם הכלכליות לקראת זקנה. בין היתר נמצא כי נשים מתקשות לתרגם משאבים כלכליים לציפיות כלכליות ולהיערכות ממשית.

מחקרנו אִפשר בדיקת ממדים שונים של הציפיות הכלכליות, והעצים את ההבנה כי אלו קשורות לתכניות הורשה וירושה. עוד נמצא כי יחסי העזרה שמתקיימים בין מזדקנים לבין ילדיהם יוצרים ציפיות כלכליות גבוהות יותר המאופיינות בהיערכות גבוהה יחסית לפרישה.

גובה ההכנסה נמצא קשור בעוצמה רבה יותר לאחריה ובזקנה. בעלי ציפיות כלכליות חיוביות חווים רווחה אישית כלכלית גבוהה לפני פרישה וביתר שאת לאחריה.

היערכות לקראת זקנה נמצאה קשורה לרווחה אישית כלכלית, אך נראה כי במצב של משבר כלכלי וחוסר ודאות ההיערכות אינה תורמת לתחושת הרווחה .

השלכות המחקר: הידע שנצבר במחקר מאפשר לזהות את קבוצות הסיכון באוכלוסייה שאינן נערכות כראוי לקראת פרישה והזדקנות ולפעול לחיזוקן, שכן חשיפה ובנייה של ציפיות כלכליות ותרגומן לכדי היערכות כלכלית עשויים לשפר את איכות החיים של מזדקנים וזקנים בישראל.