הקדמה: העמותה לקידום החינוך בתל אביב יפו התמקדה עד כה בפיתוח תכניות עבור בני נוער. בשנים האחרונות פיתחה אפיק קהילתי נוסף כדי לתת מענה לאוכלוסיית הזקנים, תוך מיצוי הנסיון שצברה בהפעלת מתנדבים. במסגרת זו פיתחה פרויקט לשיפור איכות חייהם של זקנים המוחלשים כלכלית וחברתית, המוכרים על-ידי לשכות הרווחה בדרום תל אביב. העמותה סייעה ל-200 קשישים החל משנת 2014, במשך שלוש שנים. ייחודו של הפרויקט הוא שהסיוע נעשה בעזרת מתנדבים המועסקים בחברות מסחריות (כתרומה לקהילה), וכלל את המרכיבים: סל מוצרי מזון יבשים וטריים, מוצרים לאחזקת הבית ולהיגיינה אישית, תיקונים בדירה, השלמת פריטי ריהוט, וכן ציוד עונתי לפי צורך (מפזרי חום, שמיכות, מאווררים) וסיוע בקניית תרופות. בנוסף, נערכו ארועים חברתיים. מחקר ההערכה נערך במאיירס-ג`וינט-ברוקדייל.
מטרות המחקר: לבדוק את תפוקותיו ותוצאותיו של הפרויקט.
שיטות המחקר: ראיונות פנים אל פנים עם הקשישים בתחילת הפרויקט ולאחר חצי שנה, בכל 3 השנים בהן הוא פעל.
ממצאים: גיל המרואיינים הוא 81 בממוצע, כ-71% נשים וכמחציתם אלמנים. הזקנים מאופיינים במוגבלות פיזית רבה וביכולת מוגבלת לצרוך מצרכים בסיסים, בעיות בדירה, צרכים רגשיים לא מסופקים ואיכות חיים ירודה. קרוב למחצית מהם ויתרו על קניית מזון בשלושת החודשים שקדמו לפרויקט וכרבע ויתרו על טיפול רפואי, בגלל מחסור בכסף. כשליש מהזקנים חשים בדידות לעתים קרובות ועוד כרבע לפעמים.
העמותה סיפקה לכל החברים בתכנית סלי מזון יבש ומוצרים לאחזקת הבית ולהיגיינה אישית, 84% קיבלו מוצרי מזון טריים ו-6% קיבלו סיוע אחר, כמו: שמיכה, נעליים וארון.
שביעות הרצון הכללית היתה גבוהה, 90% מהזקנים היו מרוצים מהפרויקט. שביעות הרצון הגבוהה ביותר היתה מאיכות הקשרים שנוצרו עם המתנדב שביקר בביתם. תרומתו העיקרית של הפרויקט התבטאה בשיפור הקשרים עם בני משפחה וחברים. בנוסף, חלה ירידה בשיעור המדווחים כי ויתרו על קניית מזון בגלל מחסור בכסף.
מסקנות: הפרויקט שירת אוכלוסייה בעלת צרכים מרובים המבוסס על ביקורי בית של מתנדבים המועסקים בחברות מסחריות. למרות שמלכתחילה נועד לסייע באספקת סלי מזון ומצרכים בסיסים, תרומתו העיקרית לזקנים התבטאה בשיפור הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלהם.