מדדי הנוירוסטרואידים בדם לפני ואחרי פעילות גופנית באוכלוסיה מבוגרת והקשר בין רמת המדדים ובין סרגל רווחה אישית

מטרת המחקר: נוירו-סטרואידים הינם מולקולות נוירו-אקטיביות חשובות ומרכזיות, המעורבות בתהליכים נוירו פיזיולוגיים ויש להן תפקיד מרכזי בפתופיזיולוגיה ובטיפול בתהליכי ההזדקנות הכוללים: זיכרון, מצב רוח, רווחה אישית ועוד. ידוע כי פעילות גופנית חשובה לשיפור מצב הרוח ותחושת הרווחה האישית, אולם, המכניזם המדויק לתחושות אלו, נשאר עדיין בגדר תעלומה. מחקרים קודמים בחנו שינויים ברמת הנוירו-סטרואידים כולל Dehydroepiandrosterone (DHEA), כגורם המשתנה בזמן פעילות גופנית, אך האם שינוי זה נמצא בהתאמה לשיפור במצב הרוח ולהרגשת הרווחה האישית והאם קיים הבדל בין קשישים לצעירים? במחקר זה השווינו את רמת הנוירו-סטרואידים בדם בין אוכלוסייה מבוגרת לאוכלוסייה צעירה לפני ואחרי פעילות גופנית, ובחנו האם קיים קשר בין רמת מדדי הנוירו-סטרואידים בדם, לבין רמת הרווחה האישית ומצב הרוח בשתי האוכלוסיות.

שיטות: מחקר ניסוי. במחקר השתתפו 30 קשישים בגיל 65+, ו-30 צעירים בגילאי 18-40. הנחקרים ביצעו את המחקר במרפאות קופ"ח מאוחדת. רמות הנוירו-סטרואידים בדם נבדקו בדגימות דם שנלקחו לפני ואחרי פעילות גופנית. רמת הרווחה האישית של הנבדק נבדקה על ידי שאלון "POMS" לבחינת מצב הרוח לפני ואחרי הפעילות הגופנית ,וכן על ידי סרגל מצב רוח לפני הפעילות, וסרגל שינוי במצב הרוח לאחר אותה הפעילות.

ממצאים: נמצאה עליה מובהקת ברמת ה-DHEA בצעירים לאחר הפעילות. במדדי ה-POMS הבודקים את הרווחה האישית נמצאה לאחר הפעילות ירידה בכל הפקטורים השלילים (עייפות, מתח, כעס), ועליה בפקטורים חיוביים של מצב הרוח, אולם לא נמצא הבדל בשינוי במצב הרוח על פי שאלון ה"POMS" בין שתי הקבוצות הנבחנות. סרגל שינוי מצב הרוח הדגים עליה במצב הרוח הסובייקטיבי, בצעירים וגם בקשישים. הקשר בין השינוי במצב הרוח הסובייקטיבי, לבין המצב ההורמונאלי (DHEA) נמצא מובהק בקשישים ובעיקר בגברים זקנים.

מסקנות: מתוצאות המחקר עולה שהשפעת השינוי בהורמון נוירו-סטרואידי DHEA בקשישים הוא המשמעותי ביותר ביחס לשינוי במצב רוח. יתכן שהסיבה לתופעה זו נעוצה בחוסר הבסיסי הראשוני ב-DHEA בזקנים, ולכן רגישות השינוי יותר מורגשת. נתון זה מחזק את ההבנה מדוע מתן נוירו-סטרואידים מסוג DHEA , עשוי להיות גורם חיובי לשינוי במצב הרוח בקשישים.