תוכנית הפרקטיקום - אוניברסית חיפה החוג לגרונטולוגיה והמרכז הישראלי לאפוטרופסות

במסגרת תוכנית הפרקטיקום משולבים סטודנטים מהחוג לגרונטולוגיה מאוניברסיטת חיפה במוסדות שונים בניהם המרכז הישראלי לאפוטרופסות. הפרויקט המוצג כלל יצירת מסמך עמדה והצגת סיפורי מקרה.

חלק ממקבלי השירות, הנם נפגעי נפש זקנים, המתגוררים במסגרות שיקומיות של בריאות הנפש. הפרויקט חושף מספר קשיים הכרוכים בגידול המתמיד במספר הזקנים באוכלוסייה לצד הרפורמה בבריאות הנפש שכללה הקמת מערכי דיור בקהילה. ברבות השנים, אוכלוסיית משתקמים זו הזדקנה ומערכי הדיור אינם עונים עוד על צרכיהם הייחודיים וזאת ללא קשר לרקע הנפשי.

ישנן מספר בעיות הקשורות לטיפול במקבל השירות, נפגע הנפש הזקן:

1. מקבל השירות הזקן, רואה במסגרת בה התגורר את הבית שלו, ומתנגד להצעות שונות המוצעות לו כדוגמת מעבר לבית אבות.

2. למערכת, אין פתרונות הולמים למסגרות המשך עבורם. לדאבוננו,כיום, אין הוסטלים המיועדים לזקנים נפגעי נפש.

3. במקרים בהם מוגדר האדם כתשוש עולה שאלת הגורם האחראי למימון ולכן נדרשת ועדה בין משרדית אשר תכריע בשאלה. במקרים רבים גם ועדות אלו אינו מספקות את הפתרון.

4. מספר המסגרות והקצאת המקומות בבתי האבות הממומנים ע"י הגורמים השונים, לאותם מקבלי שרות הן מועטות. לכן, ישנם מקרים בהם מתקבלת החלטה על השמתו של מקבל השירות בבית אבות אשר אינו עונה על צרכיו.

להלן דוגמא להצגת מקרה:

חנה ילידת 1950, מוכרת כנפגעת נפש. לחנה בת יחידה, אשר למרות הילדות הקשה שחוותה, בצל אמה, נפגעת הנפש, דואגת כיום בבגרותה, לצרכיה ונמצאת בקשר עמה. לאחר אשפוז ממושך בבי"ח פסיכיאטרי הוגדרה חנה כתשושה. משרד הבריאות (האגף לבריאות הנפש), הסכים לממן אשפוזה בבית אבות, אך רחוק מאד ממקום מגורי הבת וזאת לדברי הגורמים, לאור הקצאות שאפשרו השמתה אך ורק בבית אבות זה. דבר אשר היה פוגע בקשר בין השתיים ואף היה מביא להחמרה במצבה הנפשי של חנה. לכן, פעלנו למינוי עו"ד וזו הגישה בקשה לבימ"ש בנושא. לשמחתנו, בטרם התקיים דיון בבימ"ש, נמצאה הקצאה להשמתה של חנה בבית אבות הקרוב מאד למקום מגוריה של בתה.

לצערנו מדובר בפתרון נקודתי ורבים מהמקרים נותרים ללא מענה הולם.