למה אני לא מת? מצוקה רוחנית בקרב זקנים

השאלה הזו עולה פעמים רבות במסגרת מפגשי ליווי רוחני עם זקנים. היא עולה גם במפגשים עם רופאים ומטפלים אחרים אבל לא תמיד מצליח האדם הנשאל להכיל את אותה. ליווי רוחני מעצם הגדרתו יכול להכיל ולהתמודד עם כל שאלה - בעיקר עם אלו הקשורות לנושא סוף החיים והמוות.

במאה השנים האחרונות תוחלת החיים הכפילה את עצמה. כתוצאה מכך אוכלוסיית הזקנים הולכת וגדלה. לזקנים הללו יש בעיות רפואיות ופיזיות רבות אבל מעבר לכך - גם בעיות ומצוקות רגשיות ורוחניות שלא התמודדנו איתן בעבר. המערכת הרפואית בפרט והמערכת החברתית בכלל , נמצאות רק בתחילת הדרך לזיהויי הקשיים הללו אם בכלל.

מה קורה לזקני ישראל בתהליך ההזדקנות? כיצד מתנהלים חיי המשפחה והחברה שלהם? מהו המכנה המשותף (מעבר לגיל) לזקנים – ללא קשר למוצאם, מצבם הכלכלי או הסטטוס המשפחתי שלהם? מה הדבר שמטריד אותם יותר מכל ועם מי הם יכולים (או לא יכולים) לדבר על כך?

שרי רבון, מלווה רוחנית מוסמכת scp-c, התמחתה בבית חולים סיעודי שיקומי "בית בלב-נשר" ופגשה זקנים רבים – חולים סופניים, כרוניים וסיעודיים, מועסקת כיום על ידי עלמה, העמותה למען הקשיש בנצרת עלית והביטוח הלאומי בפרויקט הפגת בדידות, נפגשת יום יום עם זקנים עצמאיים המתגוררים בביתם ומוגדרים בודדים. המפגשים הללו מציירים תמונה עגומה למדי של מצב הזקנים בישראל, אולם מעבר לכך שופכים אור על מצוקות ובעיות המשותפות לכל הזקנים ומתווים את פרופיל הצרכים הרוחניים והרגשיים שיש לתת עליו מענה במציאות החיים החדשה.

השאלה – למה אני לא מת – היא תוצאה ישירה של המצוקה הרוחנית הגדולה ביותר של הזקן בישראל – הבדידות הקיומית, התהומית. האם ניתן לתת תשובה הולמת וראויה למצוקות הללו? האם פתרונות מעשיים יכולים לתרום להקלת מצוקה רוחנית? מה השפעתה של המצוקה הרוחנית על הבריאות ועל איכות חייו של הזקן? איך ניתן לשלב בין טפול במצוקות פיזיות ומצוקות רוחניות ומהו המענה הייחודי שמציע הליווי הרוחני בדיוק במקום הזה.