פעילות גופנית ותפקוד קוגניטיבי בקרב אוכלוסייה מבוגרת

מטרת העבודה: בחינת הקשר בין ביצוע פעילות גופנית, עצימותה ותדירותה לבין תפקוד קוגניטיבי, בקרב קשישים עם תפקוד קוגניטיבי תקין. כמו-כן, לבחון האם התמדה בפעילות גופנית לאורך זמן קשורה בשינוי עיתי ביכולות קוגניטיביות.

שיטות: מחקר חתך ואורך הכולל משתתפים מגל 5 ומגל 6 של סקר SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), בגילאי 65 ומעלה וללא לקות קוגניטיבית. במהלך הסקר מדווחים המשתתפים על התדירות בה הם מבצעים פ"ג עצימה ומתונה. כמו-כן מבצעים סדרת מבחנים קוגניטיביים בתחומי הזיכרון, החשיבה הכמותית ושטף שפה.

באמצעות רגרסיה לינארית נבדק הקשר בין תדירות בעצימויות שונות ומידת ההתמדה לבין התוצאות במבחנים הקוגניטיביים בגל 5 וההפרש בין התוצאות בין גל 6 ל-5. התוצאות תוקננו לערפלנים אפשריים- גיל, מין, BMI, עישון, השכלה, מצב נפשי, תפקוד בחיי היומיום והימצאות מחלות כרוניות.

ממצאים: במחקר נכללו 25,569 משתתפים (55.4% נשים, גיל ממוצע 73.84 ± 6.6 שנים). ציוני המבחנים הקוגניטיביים של משתתפים שביצעו פעילות גופנית היו גבוהים מאלו של הלא פעילים (הפרש מילים של 0.88±3.6 במבחן שפתי, 0.2±0.7 במבחן זיכרון מיידי ו-0.8±0.26 במבחן זיכרון מאוחר p<0.001)). כמו כן, נמצא קשר ישיר בין תדירות פעילות גופנית גבוהה לבין יכולות קוגניטיביות משופרות, במיוחד בפ"ג בעצימות המתונה. תפקודי הזיכרון היו טובים פי 1.2-1.4 במשתתפים שדיווחו על תדירות גבוהה לעומת נמוכה של פ"ג מתונה, ואחוז ההצלחה במבחן המתמטי 60% לעומת 20% בקבוצות אלה בהתאמה, (p<0.001.בנוסף, ההפרש השלילי בציוני המבחנים של משתתפים שהתמידו בפ"ג עצימה בשני הגלים, היה קטן יותר, או כלל לא היה קיים, לעומת משתתפים לא מתמידים.

מסקנות: לפי מחקר זה, קשישים המבצעים פעילות גופנית, בהתמדה ובעצימות גבוהה ומתונה, הם בריאים יותר קוגניטיבית, מאשר קשישים שאינם פעילים. יתרון אפשרי זה נוסף ליתרונותיה הידועים של פ"ג ברמה האישית וברמת בריאות-הציבור. פ"ג עשויה להוות כלי פשוט וזול לשיפור רווחת חייהם של קשישים רבים הנמצאים בסיכון גבוה לבעיות קוגניטיביות.