העדר טרמינולוגיה ארצית אחידה של מרקמי מזון במערכת הבריאות בישראל

הפרעות בליעה (דיספגיה) מופיעות בכ-10% מהאוכלוסייה בדרגות חומרה שונות. במחלקות סיעודיות גריאטריות כמחצית מהמטופלים סובלים מדיספגיה. כמו כן, נמצא כי דלקת ריאות על רקע אספירציה הינה גורם המוות השלישי אחרי גיל 80. שינוי מרקם המזון כחלק מהתערבות טיפולית בדיספגיה נועד לשמור על בטיחות המטופל בזמן האכילה. באוסטרליה נמצא כי בלבול בשמות והגדרת מרקמי המזון היה גורם משמעותי הקשור למקרי מוות במערכת הבריאות.

מטרה: מיפוי ארצי של שמות מרקמי המזון והנוזלים המקובלים במערכות הבריאות השונות.

שיטות: הוקמה ועדה בין מקצועית המורכבת מדיאטנים וקלינאי תקשורת ממסגרות שונות (אקדמיה, אשפוז, אשפוז כרוני ומשרד הבריאות). חברי ועדה זו בנו סקר לבדיקת שמות מרקמי המזון הנהולים בקרב קלינאי תקשורת ודיאטנים העובדים כיום במערכת הבריאות. שאלון הסקר כלל גם שאלות ידע, עמדות וחסמים הנוגעים לצורך בטרמינולוגיה ארצית אחידה של מרקמי המזון והנוזלים. הסקר נשלח לכ-120 מוסדות במערכת הבריאות (בתי חולים כלליים, מרכזים רפואיים גריאטריים, מוסדות סיעודיים ובתי חולים פסיכיאטריים).

תוצאות: מניתוח הסקר עולה כי בארץ לא קיימת הגדרה מוסכמת ואחידה של שמות וסוגי מרקמי המזון בין אנשי המקצוע השונים, בתוך המוסדות עצמם ובין המוסדות השונים.

מסקנות: תוצאות המחקר תומכות בצורך ביצירת סטנדרטיזציה בטרמינולוגיה של מרקמי המזון שמטרתה לשמור על בטיחות המטופל בכל מוסד במערכת הבריאות אשר אחראי על הזנתו ובהמשך גם בטיפול בקהילה. הועדה אימצה את היוזמה הבינלואמית לסטנדרטיזציה של מרקמי מזון (IDSSI). הוגדרו סוגי ושמות מרקמים בהתאמה לישראל, ושיוכם של מזונות הנמצאים בתפריטי מערכת הבריאות לשם המרקם המתאים.