גישור כאמצעי לפתרון/מניעת סכסוכים בינדוריים במשפחות בהם מעורבים קשישים

תהליך פתרון הסכסוכים האלטרנטיבי, בכלל, והגישור בפרט, הינו הדרך הנכונה לפתרון סכסוכים במשפחה הרב דורית, בניגוד לדרך המשפטית האדוורסרית – המביאה את הצדדים לעימות חזיתי בין כתלי בית המשפט, תוך פגיעה בקשיש/ה המעורבים, בעל כורחם בסכסוך.

סכסוכים בינדוריים הינם, להערכת הח"מ, סוג הסכסוכים אשר צפוי, סטטיסטית, לעלות בשנים הקרובות ולהציף את בתי המשפט לענייני משפחה. הסיבות לכך הן רבות, והינן בחלקן רגשיות-חברתיות, כלכליות, ומשפטיות:

1. החל משנות השבעים, ובעיקר משנות השמונים ואילך, רבו בישראל המשפחות ה"חדשות" הבנויות על זוגיות שנייה (או שלישית) של אחד מבני הזוג, לעיתים זוגיות "בלתי ממוסדת", ולעיתים תכופות – כזאת הכוללת ילדים משותפים ושאינם משותפים לבני הזוג.
2. עם הזדקנות בני הזוג – ובעיקר ככל ואחד מהם נחלש קוגניטיבית – מבנה המשפחה המסועף, אשר לעיתים קרובות נושא עימו מטענים רגשיים עוד מאז הקמתה, בנוסף למצב המשפטי הנפוץ, לפיו רוב הזוגות לא טרחו להכין את המסמכים המשפטיים המאפשרים מניעת/הפחתת קיומם/עוצמתם של הסכסוכים הבינדוריים (קרי: הסכמי ממון/חיים משותפים, צוואות, וכיום, יפויי כח מתמשכים) שולח את בני המשפחה (לעיתים קרובות אחים ואחיות למחצה) למצוא את "הצדק", ואת נכסי הירושה, בהיכלי בית המשפט.
3. ההליך המשפטי בבית המשפט הינו יקר, ארוך, ותוצאותיו על פי רוב, ימנעו כל אפשרות להמשך/שיקום קיום יחסי משפחה בין הצדדים. ככל ואחד מהצדדים לסכסוך הינו קשיש – צרכיו, רצונותיו, והאינטרסים החשובים לו/ה להמשך חייהם – לא יעמוד במרכז ההליך.
4. כלכלית - הצפי לשנים הקרובות הינו כי האוכלוסיה הקשישה תהיה בעלת אמצעים כלכליים פחותים מזו של היום, בחלקה משוללת פנסיות, או בעלת פנסיות שאינן מאפשרות חיים בכבוד, ובעלת דאגות רבות יותר לעתיד ילדיה. המחסור באמצעים למימון הזקנה, יסלים, כמובן, את הסכסוכים.

ההרצאה תתמקד במצוי וברצוי בתחום הסכסוכים הבינדוריים, הכוללים בחובם היבטים משפטיים.