נאצים, כלבים וזיכרון קולקטיבי – על השפעות השואה בעיצוב יחס שלילי לכלבים בחברה היהודית בישראל

רקע: בעוד שבעולם המערבי התרבות הכלבנית לא הפסיקה להתפתח, התרבות הכלבנית בארץ, הן המקצועית והן העממית, כמעט לא התפתחה והתמסדה בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה. יחס החברה היהודית בישראל לכלבים הושפע מחסמים תרבותיים שקשורים לדת היהודית, לשימוש תוקפני שנעשה בכלבים נגד יהודים בגולה ולמוצא ולרקע של העולים, במיוחד כאלו שזוהו כ"היהודים הישנים" המרוחקים מהטבע.

מטרה: המחקר הנוכחי עוסק בתפקידה של השואה ביצירת חסם תרבותי מכלבים בחברה היהודית בישראל וכן בטראומה שיצר השימוש בכלבים כנגד יהודים בשואה דבר שהפך לחלק מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

הקשר בין השואה לכלבים נדון רבות בספרות, בכלל זה עדויות, תמונות, וסרטי קולנוע שמספרים על השימוש הטראומטי שנעשה בכלבים נגד יהודים בשואה ומתעדים אותו. יחד עם זאת, המחקר על השפעות השואה על יצירת חסם תרבותי מכלבים מועט. מחקר זה בוחן לעומק את שלבי ההתפתחויות של חסם תרבותי זה ואת והביטויים לכך בתרבות ובחברה הישראלית.

בהרצאה יודגם האופן בו טראומת השואה ורגישות החברה הישראלית לפעילות צבאית כלבנית השפיעו על התפתחות יחידת עוקץ בעשורים הראשונים של המדינה וכן תינתן סקירה איך החסם התרבותי ביחס לכלבים השתנה בחברה הישראלית בשנות השמונים.

שיטה: המחקר הוא מחקר איכותני המשלב בין מספר מתודולוגיות ניתוח נתונים איכותניות: ניתוח תוכן של מאמרים אקדמיים, כתבות עיתונות, ספרות, קולנוע וטלוויזיה ישראלית בדגש על גיבורי תרבות כלביים וביטויים בהקשר לקשר שבין שואה לכלבים. בנוסף, סקירת התפתחות הכלבנות המקצועית המגוונת הכוללת בעיקר ראיונות עומק חצי מובנים עם שותפים בעבר לפעילות כלבנית מקצועית בגופי הביטחון, בהתאחדות הישראלית לכלבנות, מאלפים, וכן מטפלים בניצולי שואה ובני משפחותיהם.

ממצאים ראשוניים: מניתוח הראיונות וחומרי המחקר עולה כי השואה יצרה פחד וחסם תרבותי מכלבים שנתפסו ככלבי צבא בעשורים הראשונים של המדינה. מספר תהליכים שחברו יחד במקביל לפרק הזמן שחלף מאז השואה גרמו לשחרור חסם זה והתגברות עליו משנות השמונים ועד היום.