ילדים עם ליקוי-שמיעה מתקשים במטלות שפתיות מורכבות כדוגמת הפקת נרטיב. המחקר הנוכחי בדק את יכולת הנרטיב של ילדים לקויי-שמיעה אוראליים בהשוואה לשומעים בגיל בית-ספר בשפה הערבית-המדוברת והסטנדרטית.
40 תלמידים דוברי ערבית-פלסטינית, 20 עם ליקוי-שמיעה בגיל 10-15 שנים ו-20 עם נתוני רקע דומים ושמיעה תקינה השתתפו במחקר. כל ילד קיבל שתי מעטפות זהות כשבכל אחת סיפור רצף. הסיפורים היו שונים אך זהים במרכיביהם. הילד התבקש להפיק סיפור, אחד בשפה הסטנדרטית ואחד במדוברת בסדר אקראי. הפקת הסיפורים תועדה בסרטון וידאו לשם תמלול וניתוח.
הביצוע של ילדים עם ליקוי-שמיעה היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לשומעים במדדי מבנה-סיפור וקישוריות, מרכיבי-הערכה, גיוון-לקסיקלי, החלפות בין שפתיות, מורפו-תחביר ורפרור, (Ps<.05). במדדים של מורכבות-תחבירית ואורך נרטיב לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. בהשוואת שתי השפות הביצוע של שתי הקבוצות היה דומה במדדים של מבנה-סיפור ומרכיבי-הערכה. במדד של גיוון-לקסיקלי נמצא יתרון לשפה הסטנדרטית אצל השומעים וביצוע דומה אצל ילדים לקויי-שמיעה ובמדד החלפות בין-שפתיות נמצא יתרון למדוברת אצל ילדים לקויי-שמיעה ולא נמצא הבדל אצל השומעים.
הביצוע הנמוך אצל ילדים עם ליקוי-שמיעה בהשוואה לשומעים תומך בהשפעת ליקוי-השמיעה על התפתחות היכולת הנרטיבית בגיל ביה"ס. מדד מבנה-הסיפור ומרכיב-ההערכה לא הראה הבדל בין שתי השפות בשתי קבוצות המחקר, ממצא התומך בהיותם מאפיינים אוניברסאליים מעבר לשפה. ילדים שומעים הראו יתרון לשפה הסטנדרטית בהשוואה למדוברת במימד הלקסיקון, עדות לדומיננטיות השפה הסטנדרטית במטלות פורמליות כגון סיפור אצל שומעים בגיל בית-ספר. לעומת זאת, ילדים עם ליקוי-שמיעה הראו ביצוע דומה בכל המדדים פרט למדד החלפות בין לשוניות. כלומר, בגיל בית-ספר הם סוגרים את הפער בין שתי השפות ובשתיהן הביצוע נמוך משל שומעים. ממצא זה תומך בחשיבות למידה מובנית עבור ילדים לקויי-שמיעה. הדיון יעסוק בהשלכות ממצאים אלה על תהליך ההתערבות אצל ילדים החשופים לשפה דיגלוסית.
