מידע על זהות ומגדר הדובר מגיע אל המאזין דרך הערוץ החזותי והשמיעתי בו זמנית. המחקר הנוכחי נועד לבחון את הקשר בין מדדים פיזיים של הצוואר, הערכת מראה הצוואר ומאפיינים אקוסטיים בסיסיים של הקול לבין האופן שבו אנשים מזהים את מין הדובר.
שלושים דוברים (15 נשים ו-15 גברים) הוקלטו לצורך המחקר. מכל הקלטה נאספו ערכי התדירות הבסיסית וערכי שני הפורמנטים הראשונים. הצוואר של כל דובר צולם משתי זויות, תוך הסתרת כל מאפיין מגדרי או אישי, ונמדדו ערכים פיזיים של מידות הצוואר. כל ההקלטות והצילומים הוערכו ע"י קבוצה של 124 שופטים נאיביים, אשר דירגו את התצלומים וההקלטות על סקלות של `גבריות-נשיות`. לבסוף, קבוצה של עשרה שופטים דירגו את המאפיינים האסתטיים של תצלומי הצוואר, לשם יצירת מידרג סובייקטיבי אחיד.
תוצאות המחקר הדגימו קשר הדוק בין המאפיינים האסתטיים של הצוואר לבין המדידות הפיזיקליות. שיפוט ה`גבריות-נשיות`, שבוצע ע"י השופטים, היה במתאם גבוה עם מדדי הקול ועם המדדים הפיזיקליים של הצוואר. רוחב הצואר היה במתאם גבוה עם שיפוט גבריות (r=0.7, p<0.001), בעוד שאורך הצוואר לא היה במתאם מובהק עם משתנים אלה. באמצעות מודל רגרסיה מעורב, הדגימו תוצאות המחקר כי שיפוט המאזינים לגבי מין הדובר היה ניתן לניבוי באמצעות היקף הצוואר ומידת הבליטה של גרגרת (Adam`s apple). בדומה לכך, השיפוט השמיעתי של המאזינים לגבי מין הדובר היה מבוסס בעיקר על מאפייני הפורמנטים הראשון ושני, ופחות מכך על התדירות הבסיסית.
תוצאות המחקר מספקות דרך לניבוי שיפוט המגדר של הדובר, תוך התבססות על מידות וחזות הצוואר ועל קול הדובר. ממצאים אלה נועדו לסייע לניבוי יעילות טיפול קול או הליכים כירורגיים נדרשים, אצל מטופלים העוברים טיפולים להתאמת מגדר או טראנסג`נדריזם.
