בשני העשורים האחרונים הלכה וגברה המודעות להשפעה של לקות שפה על תפקודם האקדמי והחברתי של תלמידים בבית הספר, החל מבית הספר היסודי וכלה במוסדות לימוד על-תיכוניים. יותר ויותר תלמידים מזוהים במהלך אבחונים דידקטיים כתלמידים עם לקות שפה ומופנים לטיפול של קלינאי תקשורת. חלקם טופלו בגיל צעיר יותר וחלקם לא אובחנו ולא טופלו מעולם. הספרות המקצועית מרבה להתייחס לאוכלוסייה זו ומכנה אותה Language-based Learning Disability. גם ההגדרה של לקות למידה ספציפית ב-DSM-5 מתייחסת לקשיים שפתיים: בתחום הקריאה - פענוח והבנת הנקרא, בתחום הכתיבה - איות והבעה כתובה, ומציינת בין המנבאים ללקות למידה ספציפית: איחור בהתפתחות הדיבור או השפה וקשיים בהיבטים שונים של המודעות הפונולוגית בגן חובה.
הטיפול בתלמידים עם לקות שפה-למידה הינו מורכב ומאתגר ודורש התייחסות לכל תחומי השפה: סמנטיקה, תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה ופרגמאטיקה, הן באופנות הדבורה והן באופנות הכתובה. פעמים רבות קיים טשטוש גבולות בין עבודתם של קלינאי התקשורת לבין זו של מורים להוראה מתקנת. תופעה זו קיימת הן בקרב אנשי חינוך והן בקרב הקלינאים עצמם.
מטרת הסדנה היא לתאר באופן מעשי את "המנדט" של קלינאי התקשורת בכל הנוגע לעבודה עם תלמידים עם לקות שפה-למידה. במהלך הסדנה תפורטנה מטרות טיפוליות ואסטרטגיות טיפול עיקריות בכל תחום מתחומי השפה תוך הדגשת קישורן למטלות בית-ספריות רלבנטיות. במקביל, יוצגו חומרים לימודיים (מבחני מיצ"ב, דפי עבודה וכדומה) ויפורטו הכישורים השפתיים הנדרשים לצורך ביצוע יעיל של המטלות. בנוסף, יוצגו שני תיאורי מקרה של תלמידים עם לקות שפה-למידה.
