הקדמה: השתלה של קוצב על העצב התועה (ואגוס) היא טיפול מקובל עבור ילדים ומבוגרים הסובלים מכפיון (אפילפסיה) עמידה לטיפול תרופתי. בשנים האחרונות מתרחבות ההתוויות להשתלה, וכיום הניתוח מבוצע גם בחולים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול ובהפרעות נוספת. במרבית המרכזים הרפואיים, הרופא המנתח המבצע את הפעולה הוא נוירוכירורג ולכך סיבות היסטוריות. למרות שתופעות הלוואי הנפוצות להליך זה כוללות: צרידות, שיעול, כחכוח ותחושות אי-נוחות בגרון, פורסמו עד היום רק מחקרים מעטים אשר בחנו את השפעת השתלת הקוצב על תפקוד מיתרי הקול ועל מאפייני הקול.
שיטות: בהרצאה תוצג הפעולה הניתוחית. כמו כן, יוסברו הרציונל לביצוע ההליך, תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים. יינתן דגש מיוחד על ההשפעה של ההליך על מנגנון הקול, תוך הצגת תאורי מקרה הממחישים את הפרעות הקול וההשפעה על תפקוד הגרון ומיתרי הקול בחולים אשר עברו השתלה של קוצב על העצב התועה. תאורי המקרה יוצגו בליווי סרטונים וקטעי קול.
דיון: הפרעה בתפקוד ובתנועתיות מיתרי הקול היא תופעת לוואי נפוצה במטופלים שעברו השתלת קוצב על העצב התועה. הכרת הפגיעות השונות האפשריות בתפקוד הגרון במקרים אלה, והבנת דרכי הטיפול הזמינות, חשובות לרופאים ולקלינאי תקשורת המטפלים בחולים אלה. ידע חיוני זה יאפשר מתן טיפול מתאים במסגרת מרפאת הקול ובמסגרות מתאימות אחרות.