מחקרים רבים מצביעים על חשיבות החשיפה לשיח מנטאלי-חברתי-רגשי באינטראקציות טבעיות מגוונות, להתפתחות תקינה של הבנה חברתית ולתפקוד חברתי. לא קיים תיעוד או דיווח על תכניות התערבות והעשרה, לקידום יכולות אלו בהקשרים טבעיים, אצל ילדים עם לקות בשמיעה. נציג תכנית התערבות שהועברה על ידי מטפלת רגשית וקלינאית תקשורת, במרכז חינוכי-טיפולי לילדים חירשים וכבדי שמיעה (מיחא) בתל אביב. התכנית הועברה לשישה ילדים בגילאי 5-6 שנים עם לקות בשמיעה ברמות שונות ועם קשיים פרגמטיים חברתיים שונים. התכנית התבססה על עקרונות של חשיפה חברתית ותיווך מנטאלי-חברתי-רגשי בהקשרים טבעיים, לקידום ההבנה החברתית בקרב ילדים עם לקות בשמיעה. במהלכה הושם דגש על העשרת השיח המנטאלי והגברת היכולות החברתיות והתקשורתיות, בהקשר פרגמטי-שפתי-שמיעתי, של ילדים אלו.
הבסיס התיאורטי לעבודתנו נשען על הידע הקיים בנוגע לתיאורית המיינד (TOM) אצל ילדים עם התפתחות תקינה ואצל ילדים עם לקות בשמיעה וכן על גישתם של זיו, מלכי ומאיר (2006), שגרסו ששיח מנטאלי-חברתי-רגשי הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של כל אחד. הפעילויות במפגשים עסקו בדיון והבנה של רגשות באמצעות סיפורים, יצירה, משחק חופשי ומובנה. כלים מסוימים הושאלו מעולם הטיפול ההתנהגותי ואחרים נבעו מעולם הטיפול בהפרעות בתקשורת והטיפול הרגשי-חברתי. המפגשים התמקדו בביסוס וחיזוק יכולות הילדים לנהל שיח מנטאלי-חברתי-רגשי תואם מבחינה שפתית פרגמטית ושמיעתית במסגרת אינטראקציות טבעיות.
בסיום ההתערבות נראה שינוי משמעותי בשימוש במבעים מנטאליים בקרב הילדים. רובם העשירו את השפה הרגשית שלהם ויכולתם להבין ולפרש נכונה את תגובת האחר תוך השענות על הערוץ הויזואלי והשמיעתי. רובם יישמו את האסטרטגיות שנלמדו ועשו שימוש יפה בכלים אליהם נחשפו. השינוי נמדד באמצעות הקלטות וצילומי הקבוצה לפני ובסוף התהליך. חלק מההורים אף העידו כי הכלים שנרכשו במסגרת הקבוצה יושמו בסביבה הביתית והגנית. אין ספק כי קיומה של הקבוצה היה משמעותי הן עבור הילדים והן עבור הוריהם. בקבוצה נוצרה סביבה תומכת, בטוחה ומהנה עבור הילדים והם הביעו נכונות רבה להגיע לכל מפגש.
זיו, מ., מלכי, ל. ומאיר, ע.(2006). תיאורית ה – mind בקרב ילדים עם לקות בשמיעה– מהלך התפתחותה והצעה לשיתוף הורים בתוכנית התערבות לקידומה בגיל הרך. ד"ש – דיבור, שמיעה ושפה, 612-626.
