בספרות קיימים ממצאים המעידים על כך שהתפתחות השפה של ילדים עם לקות שמיעה מאחרת ואף שונה איכותית בהשוואה להתפתחות שפה תקינה. המחקר הנוכחי בדק את התפתחות התחביר של ילדים עם לקות שמיעה בשלב הדקדוקי המוקדם תוך שימוש במטלת חזרה על משפטים.
שיטה: במחקר השתתפו 15 ילדים עם לקות שמיעה בינונית-עמוקה בגיל 22-40 חודשים המרכיבים מכשירי-שמיעה / שתל-שבלולי ו-39 ילדים עם שמיעה תקינה תואמי גיל. הערכת שפה כללה שאלון אוצר מילים (CDI) ומטלת חזרה על משפטים שפותחה לצורך המחקר הנוכחי. המטלה כללה משפטים באורך של 2-4 מילים ותשעה מבנים תחביריים שמאפיינים את שלבי הרכישה הראשונים: משפטים פשוטים ומחוברים. המשפטים כללו שמות עצם, פעלים ותארים מוכרים לילדים בגיל הרך וכל מילה לא הופיעה יותר משלוש פעמים. בנוסף, הורי הילדים עם לקות שמיעה מילאו שאלון תפקוד שמיעתי.
תוצאות: בקבוצת השומעים נמצא מתאם בין ביצוע במטלת חיקוי משפטים לבין גיל כרונולוגי, גודל אוצר מילים ושלב שפתי בו נמצא הילד על פי שאלון ה-CDI. לעומת זאת, בקבוצת הילדים עם לקות שמיעה נמצא מתאם רק בין ביצוע במטלת חיקוי משפטים לבין תפקוד שמיעתי וגודל אוצר מילים. בהשוואת הביצוע בין שתי קבוצות המחקר, לא נמצא הבדל מובהק בביצוע מטלת חיקוי המשפטים במדדי חזרה על משפט, וחזרה על מילות תוכן, מילות פונקציה ומורפמות דקדוקיות.
מסקנות והשלכות קליניות: בשלבים מוקדמים של רכישת השפה ילדים עם לקות שמיעה משוקמים לא מראים ליקוי ברכישת התחביר. כמו כן קיים קשר בין גודל אוצר מילים ותפקוד שמיעתי לבין רכישת תחביר. הדיון יעסוק בפער בין ממצאים אלה לבין הממצאים בספרות תוך התייחסות להשפעה החיובית המכרעת של התערבות אינטנסיבית בגיל הרך על תוצאות אלה.
