רקע:
בעולם המערבי קיימת עלייה משמעותית בכמות הזקנים. רבים מהם מדווחים על קשיים בשיווי משקל ושינויים בהליכה המסכנים אותם בנפילה. במדינת ישראל נופלים מידי יום כ - 1,000 אנשים מעל גיל 65. לנפילות השלכות רבות על איכות חייו והתפקוד היומיומי של הפרט הגורמות בין היתר לחבלות, שברים ובסופו של דבר לפחד מנפילות חוזרות, ירידה בתפקוד, הסתגרות, בדידות ודכאון.
העלות למשק הישראלי משברי צוואר ירך נאמדת בכ-1.1 מיליארד ₪ לשנה. רוב מוחלט משברי צוואר הירך נגרמים עקב נפילה.
תכנית משרד הבריאות לשנת 2018, שמה לה למטרה למנוע נפילות ולהגדיל את מספר הקשישים המקבלים שיקום בביתם.
רציונל:
מציאת דרכים לזיהוי זקנים בסכנת נפילה וטיפול בהם מבעוד מועד, תשמור על יכולתם התפקודית ותמזער את פחד הנפילות.
בדיקות שיווי משקל מאפשרות הערכה אובייקטיבית של יכולות המטופל/נבדק ומדידת תוצרי השיקום. הפוסטורוגרף מהווה גורם חשוב לבדיקת שיווי משקל ומשלים לבדיקות הקליניות, אך פיענוח התוצאות דורש מיומנות ומחיר הציוד אינו מאפשר את הימצאותו בכל קליניקה ובוודאי לא בבית המטופל.
הקינקט ככלי חדשני, מאפשר מדידה בתלת מימד של תנודות מרכז הכובד ונקודות מפתח אחרות ועיבודם לנתונים פוסטורוגרפים. כמו כן, מאפשר השוואה בין מטופלים ובין ביצועים של הנבדק עצמו כתגובה לטיפול. את הבדיקה ניתן לבצע בבית המטופל, מרחוק (טלה-שיקום) או בקליניקה.
בעבודה זו, אנחנו מציגים בדיקה למטופלים לאחר שבר בצוואר הירך בעזרת מערכת מציאות מדומה ושיקום מרחוק (VAST.rehab) הכוללת גם מודולים לבדיקה פוסטורוגרפית, גבולות היציבות LOS)) ובדיקות קליניות כגון Forward and Lateral Reach, והשוואת הנתונים לאלו המתקבלים בבדיקה פוסטורוגרפית ב- TETRAX ובבדיקות קליניות.
בהשוואת הנתונים כפי שנתקבלו ב-TETRAX לבין הממצאים ב – VAST.rehab, נמצא קשר בין היציבות ב-TETRAX לבין אורך ושטח הספגטי ומהירות התנודה הפוסטורלית (sway area, path and velocity ) ב-VAST. בנוסף, נמצאה התאמה במדידות הסימטריה בכל המישורים.
לסיכום: ניתן לבצע בדיקה פוסטורוגרפית ובדיקות דינמיות של שיווי משקל גם בקליניקה וגם בבית המטופל על ידי מטפל או בטלה שיקום בעזרת מערכת הכוללת את חיישן הקינקט ותוכנה מותאמת.