תהליך השיום (תהליך השליפה הלקסיקאלית) הוא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים. תיאוריות שונות מתארות אותו כמורכב משני שלבים נפרדים זה מזה – שלב סמנטי ואחריו שלב פונולוגי. ילדים עם לקות שפה ועם ליקוי בשיום מפיקים טעויות מסוגים שונים כאשר הם אינם מצליחים לשלוף את מילת המטרה.
מטרת המחקר: במחקר הנוכחי נבדק הביצוע התקין ודפוסי הטעויות במטלת שיום תמונות אצל ילדים עם לקות שפה בגילאי הגן, בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית.
שיטת המחקר: 46 ילדים בגיל הגן: 16 ילדים עם לקות שפה וליקוי בשיום (בני 6;4-6;4 שנים) ו-30 ילדים עם התפתחות שפה תקינה (בני 7;0-5;4 שנים) נבדקו במבדק שיום תמונות. ניתוח הנתונים כלל אחוז שיום נכון והשוואת מאפייני הטעויות בין הקבוצות.
תוצאות: ברמת הקבוצה, נמצא כי הילדים עם לקות השפה הפיקו טעויות שונות מאלו שהופקו על-ידי קבוצת הביקורת. כמו כן, תוארו שני נבדקים עם פרופילים שפתיים שונים על סמך ניתוח טעויות השיום ומבדקי שפה נוספים.
מסקנות והשלכות קליניות: הממצאים מצביעים על הבדלים בין ילדים עם לקות שפה לילדים עם התפתחות טיפוסית בגיל הגן, הן באחוז השיום הנכון והן באופי טעויות השיום. הפרופילים השונים תומכים במקורות אפשריים שונים לליקוי בשיום אצל ילדים.
הממצאים מדגישים את החשיבות של ניתוח טעויות השיום כחלק מתהליך האבחון על מנת להתאים את סוג ההתערבות למאפייני הליקוי הייחודיים של כל ילד.
