הפועל מהווה מרכיב מרכזי וחשוב הן ברכישת שפה והן בטיפולי שפה ותקשורת , ולא בכדי. הפועל הינו קטגוריה לקסיקלית מרכזית בשפות אנושיות שכן הוא מאפשר לנו לדבר על היחסים בין אנשים וחפצים. מתוקף מאפייניו הוא עומד בצומת שבין התחומים השפתיים השונים כנושא משמעויות מורפו-סנטקטיות, לקסיקו-סמנטיות וטמפורליות. מתוקף היותו מרכיב מרכזי בדקדוק הוא קובע את מבנה הארגומנטים של המשפט ומקודד יחסים מרכזיים בין מבצע, פעולה ואובייקט.
כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם הילד משתמש בפעלים? פעלים ספציפיים? פעלים כלליים?? מה עם הבניינים? האם הוא משתמש בהם נכון? מה פשר השגיאות שילדים עושים בהפקת פעלים? האם הילד משתמש בפעלים בעבר? עתיד? זכר? נקבה? השימוש בפועל מתאים לגיל? מהם בכלל שלבי ההתפתחות ברכישת הפועל העברי? איך לבנות טיפול המעודד הפקת פעלים בכל שלב בהתפתחות?
מטרת סדנה זו היא "לעשות סדר" בכל הקשור למאפייניו ומסלול רכישתו של הפועל העברי תוך התייחסות למאפייניו הגזרוניים - השורש, הבניין ולמת הפועל הנוצרת משילוב של שורש ובניין, והנטייתיים – זמן, גוף, מין מספר, ולהציע כיוונים לטיפול הלוקחים בחשבון את הידע שנאסף עד כה באשר למסלול זה.
בסיס הנתונים העיקרי עליו מתבססת הסדנה, וממנו נאספו תובנות חדשות ואוששו תובנות ישנות באשר למסלול רכישת הפועל העברי הוא קורפוס חדש של שיחות הורה ילד בין הגילאים 1:8-2:2(Ashkenazi, 2015; Ashkenazi, Gillis Ravid, 2016). קורפוס זה נחקר מהיבטים חדשים הבוחנים את רכישת מאפייניו הגזרוניים והנטייתיים בגיל הרך תוך ניתוח יחסי תשומה-תפוקה ובתוך מסגרת תיאורטית של רכישה מבוססת שימוש. תוצאות מחקר זה מצביעות, בין השאר, על קשרים מובהקים בין הפעלים בתשומה ההורית ובתפוקה הילדית בכל מרכיבי הפועל – שורשים, בניינים, משפחות פעלים, בסיסים טמפורליים ונטיות, ועל מאפיינים ייחודיים של מרכיבים אלה בתשומה ובתפוקה.
