לדו-לשוניות בקרב ילדים יתרונות רבים, אך אוצר המילים של ילדים אילו, במיוחד זה האקספרסיבי, נמצא לעיתים נמוך בהשוואה לילדים חד-לשוניים. מידת הפער בכל אחת מהשפות עשויה להיות מושפעת מהמיצב הסוציואקונומי ומהסטטוס של שפת הבית (Thordardotir, 2011). מעבר לכך, קיימת השערה שיכולת שיום נמוכה בקרב ילדים דו-לשוניים משקפת את אפקט השכיחות שכן תדירות החשיפה והשימוש בכל אחת מהשפות, קטנה בהשוואה לתדירות החשיפה והשימוש בשפה אחת אצל ילדים חד-לשוניים (Gollan, Montoya, Cera, & Sandoval, 2008). המחקר הנוכחי שואף לבדוק השערה זאת בקרב ילדים המשתייכים למשפחות ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה הגדלים בישראל וחשופים לשפה האנגלית, שפה שהינה בעלת סטטוס גבוה בישראל. המחקר מתמקד בבדיקת דפוסי שגיאות השיום בכל אחת משפות הילדים, באמצעות מבחני שיום המתוקננים עבור ילדים חד-לשוניים (שמ"ש, EWOPVT). בשלב זה של המחקר, נבדקו 19 ילדים דו-לשוניים בגילאי גן חובה שנחשפו לאנגלית מלידה ולעברית לפני גיל שלוש. מצאנו כי בעוד הציון הסטנדרטי הממוצע (שהתייחס רק לתשובות מדוייקות בעברית) במבחן אוצר המילים בעברית היה נמוך בצורה מובהקת בהשוואה לנורמות של ילדים חד-לשוניים (נמוך מהממוצע ביותר משתי סטיות תקן), הציון באנגלית (שהתייחס רק לתשובות מדוייקות באנגלית) היה בדיוק בגבול התחתון של הנורמה (סטיית תקן אחת מהממוצע). השוואה של דפוסי השגיאות בשתי השפות מעידה שכמות השגיאות הסמנטיות הייתה במובהק גדולה יותר בשפה האנגלית מאשר בשפה העברית. גם הנטייה ל-codeswitching הייתה במובהק גבוהה יותר באנגלית (מתן מענה בשפה העברית) מאשר בעברית (מתן מענה בשפה האנגלית). כך, באופן מעניין, מתקבל הרושם, שדווקא בשפה האנגלית בה התפקוד הוא טוב יותר, מתקבל מגוון תשובות רב יותר. באמצעות שאלון מפורט שמולא על ידי הורי הילדים (BIPAQ) (Abutbul-Oz, Armon-Lotem, & (Walters, 2012, מצאנו, שמידת השימוש האקטיבי בכל השפות ולא מידת החשיפה אליהן, היא זו היכולה להסביר את דפוס השגיאות. ממצאים אילו תומכים בהשערה שיכולת השיום בקרב ילדים דו-לשוניים מושפעת ישירות משכיחות השימוש שלהם בכל אחת מהשפות.
Abutbul-Oz, H., Armon-Lotem, S., & Walters, J. (2012). Bilingual Parents Questionnaire (BIPAQ). Ramat Gan: Bar-Ilan University.
Gollan, T. H., Montoya, R. I., Cera, C., & Sandoval, T. C. (2008). More use almost always means a smaller frequency effect: Aging, bilingualism, and the weaker links hypothesis. Journal of Memory and Language, 58(3), 787-814.
Thordardottir, E. (2011). The relationship between bilingual exposure and vocabulary development. International Journal of Bilingualism, 15, 426–44
