הפרעות היגוי (Speech Sound Disorders) הן אחת הלקויות הנפוצות בטיפולם של קלינאי התקשורת. ישנן גישות שונות שתוארו לטיפול בהפרעות אלו. כיום אין גישה אחידה אחת. בסקר שנערך בקרב קלינאי תקשורת בארץ נמצא שהבטחון בבחירת שיטת הטיפול יורד ככל שהפרעת ההיגוי מורכבת יותר (טובול-לביא, נחמני ועדי בן-סעיד, 2017).
מטרת הסימפוזיון היא הצגת גישות מוטוריות שונות לטיפול ב-SSD תוך דיון במקום הלמידה התנועתית בטיפול של קלינאי התקשורת.
הרצאת הפתיחה תציג את המונחים הבסיסיים ואת השאלות העולות לדיון בסימפוזיון הנוכחי.
בנוסף תוצג גישת בובט NDT ותרומתה לחשיבה הקלינית של קלינאי התקשורת. נדון בהפקת הדיבור כחלק מהתנועתיות הכללית של הגוף. בהמשך נדון ברכישה יעילה של תנועה ויישום הלמידה התנועתית בעבודתם של קלינאי התקשורת בטיפול בדיבור.
תנועתיות איברי ההיגוי תתואר בראייה תנועתית לפי המודל של גישת PROMPT ויוצגו עקרונות הטיפול בגישה. לבסוף נביא הצגת מקרה שתתאר טיפול ממוקד בהפקת דיבור בו נעשה שימוש בהסתכלות מוטורית.
טובול-לביא, ג., נחמני, א., ועדי בן סעיד, ל., הפרעות היגוי בילדים מנקודת מבטם של קלינאי התקשורת בישראל, הכנס השנתי של קלינאי התקשורת בישראל, ירושלים, פברואר 2017.
שמות ההרצאות בסימפוזיון:
הפונולוגיה והמוטוריקה בתהליך ההיגוי: שניים בעקבות אחד. תקציר 151
דיבור ותנועתיות – הסתכלות על פי גישת בובט NDT. תקציר 152
יישומים קלינים לגישת בובט NDTבהתערבות קלינאי/ת התקשורת בליקוי דיבור. תקציר 148
תנועתיות איברי ההיגוי לפי גישת PROMPT. תקציר 149
עידן במסע מדממה לשיחה. תקציר 150
