חסך שמיעתי עלול לפגוע בכשירות החברתית של הילד עם לקות השמיעה (לק"ש) בשל הקשיים התקשורתיים שהוא חווה. החסך השמיעתי עלול לפגוע בתפיסת המטען הרגשי ובהבנת רגשות, וכן עלול לגרום לעיכוב בהתפתחות תיאוריית המיינד, וכתוצאה מכך לפגוע בתפקוד החברתי. השתלה קוכליארית משפרת את הנגישות האודיטורית לאפיונים רבים של השפה המדוברת, ומביאה לשיפור היכולות השפתיות והתקשורתיות של הילד עם לק"ש ולקידום הכשירות החברתית שלו. מחקר זה בחן את הכשירות החברתית של ילדים צעירים מושתלי שתל שבלול ששוקמו באופן מיטבי (מוקדם ובאמצעות שתל דו-צידי). תפקוד הילדים המושתלים הוערך בהשוואה לתפקודם של ילדים בעלי שמיעה תקינה. הוערכה הכשירות החברתית של הילדים, כמו גם תפיסת המטען הרגשי בדיבור דרך הערוצים הסנסורים השונים (אודיטורי, ויזואלי ומשולב), הבנת רגשות במצבים חברתיים ותיאוריית המיינד באמצעות סולם המטלות של Wellman and Liu. נבחנה תרומתם של תפקודים אלה לכשירות החברתית של הילדים. הכשירות החברתית הוערכה באמצעות דיווח הגננת ובאמצעות תצפית על הילד במסגרת החינוכית. במחקר השתתפו שלושים ילדים מושתלים דו-צידיים בגילאי 5.5-3.5 שנים אשר השתמשו בשפה מדוברת, ושלושים ילדים מותאמי-גיל ומיצב סוציואקונומי בעלי שמיעה תקינה. ממצאי המחקר הצביעו על תפקוד נמוך יותר באופן מובהק של הילדים המושתלים בהשוואה לילדים השומעים בכל המטלות. הגורמים שניבאו כשירות חברתית בקרב הילדים המושתלים היו שונים מאלה שניבאו כשירות חברתית בקרב השומעים. נראה כי על אף השיקום השמיעתי המוקדם והמיטבי שקיבלו הילדים המושתלים ויכולתם לנצל את הערוץ השמיעתי לתפיסה, עדיין נראו פערים בינם לבין בני גילם השומעים בהיבט החברתי. לאור החשיבות ארוכת הטווח של התפקוד החברתי של ילדים בגיל הרך לרווחתם, חשוב לחשוף את הילדים המושתלים באופן פרואקטיבי להיבטים פרגמטיים וחברתיים במסגרת תוכניות השיקום כבר בגילאים הצעירים.
