רקע: המידע המדעי הנוגע לצורך בדימות לאחר זיהום בדרכי השתן (זד"ש) בגיל הילוד דל, ולכן לא קיימות הנחיות קליניות בנושא זה, בניגוד לזד"ש בגיל מבוגר יותר.
מטרה: הערכת הצורך בביצוע ציסטוגרפיה בילדים מתחת לגיל חודשיים לאחר זד"ש.
שיטה: מחקר עוקבה-היסטורי בקבוצה של 173 יילודים עם תרבית שתן חיובית שאושפזו במחלקת ילדים במרכז הרפואי `אסף הרופא` בין השנים 2006 ל-2015. נתונים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים נאספו מהרשומה הרפואית הממוחשבת לצורך בניית מאגר נתונים. בעזרת מבחני Pearson χ2, Fisher`s exact ומודל רגרסיה לינארית, הודגמו הבדלים בשכיחויות VUR.
ממצאים: מתוך 173 יילודים, ב-29 (16.76%) נצפה VUR בציסטוגרפיה, ל-14 (8.09%) רפלוקס בדרגות חומרה 3-4. כל 29 היילודים בהם נמצא VUR התייצגו עם חום > 38°. בניתוח חד משתני, היילודים שאובחנו עם VUR התאפיינו בקשרים מובהקים סטטיסטית למין נקבה, הופעת פיוריה, צמיחה בשתן של חיידק גרם שלילי שאינו Escherichia coli, ממצא כלייתי בסונוגרפיה פרה-נטאלית או לאחר הזיהום (p<0.05). לאחר בידוד מקרי ה-VUR בדרגות חומרה גבוהות, נותרו מובהקים; מין נקבה, ממצא סונוגרפי כלייתי פרה-נטאלי וצמיחת Pseudomonas aeruginosa (p<0.04). בניתוח רב משתני, נמצא כי פיוריה וצמיחת Pseudomonas aeruginosa מגדילים את הסיכון למציאת VUR עד פי 33 (p=0.004).
המלצות: רצוי לבצע ציסטוגרפיה ליילודים עם זד"ש המתייצגים עם פיוריה ו/או צמיחת חיידק שאינו Escherichia coli, בדגש על Pseudomonas aeruginosa. יש לשקול בחיוב ביצוע ציסטוגרפיה בנקבות, ובמידה ונצפה US פרה או פוסט נטאלי פתולוגי. לעומת זאת, ביילודים עם זד"ש ללא חום, וכשהתנאים המובאים מעלה אינם מתקיימים, ניתן להימנע מביצוע הציסטוגרפיה.
