הפונולוגיה והמוטוריקה בתהליך ההיגוי: שניים בעקבות אחד

הפרעת ההיגוי (Speech Sound Disorder) היא אחת הלקויות השכיחות שבעטיין מגיעים ילדים לטיפול של קלינאית התקשורת. יחד עם זאת, עדיין אין דרך אחת מוסכמת לטיפול בלקויות אלה.

כדי לשפר את מובנות הדיבור, יש המתמקדים בעבודה פונולוגית-תפיסתית ואף מטה-פונולוגית (McNeill, Gillon, & Dodd, 2009) בעוד אחרים מתמקדים בלמידה מוטורית כדי לאפשר שליטה מדוייקת באיברי ההיגוי בהפקת הגאי השפה בבידוד וגם בדיבור רציף (למשל,Strand & Debertine, 2000). גישת הטיפול הפונטית המסורתית התמקדה בהפקת הגאים לפי מקום חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. גישות הטיפול המתמקדות בלמידה מוטורית עוסקות בתנועתיות איברי ההיגוי במישורי התנועה השונים. כמו כן, יש לזכור שלעיתים שיבושי היגוי מלווים בקשיים מוטוריים גלובליים ((Dewey, Roy, Square-Storer & Hayden, 1988.

האם ההסתכלות של קלינאי התקשורת אמורה להשתנות בעקבות זאת והאם יש לו תפקיד נרחב יותר מבעבר בלמידה המוטורית?

בהרצאה יוצגו מונחי הבסיס להרצאות הבאות והשאלות המלוות את קבלת ההחלטות של הקלינאי בבואו להציב מטרות טיפוליות מדוייקות ויעילות.

מקורות:

McNeill, B. C., Gillon, G. T., & Dodd, B. (2009). Effectiveness of an integrated phonological awareness approach for children with childhood apraxia of speech (CAS). Child Language Teaching and Therapy, 25(3), 341-366.

Strand, E. A., & Debertine, P. (2000). The efficacy of integral stimulation intervention with developmental apraxia of speech. Journal of Medical Speech-Language Pathology, 8(4), 295-300.

Dewey, D., Roy, E. A., Square‐Storer, P. A., & Hayden, D. C. (1988). Limb and oral praxic abilities of children with verbal sequencing deficits. Developmental Medicine & Child Neurology, 30(6), 743-751.