קיימת הסכמה רחבה על כך שהתנהגותו של הפרט מושפעת מגורמים סביבתיים, אך יחסי הגומלין בניהם אינם ברורים במלואם. הדעות חלוקות לגבי השפעתו של חיזוק חיובי (תגובה סביבתית נעימה) על יכולת ללמוד מילים חדשות. יש הטוענים כי חיזוקים תורמים ללמידה בכלל, וללמידת מילים בפרט, אך אחרים טוענים כי לחיזוקים השפעה שלילית, שכן הם מפחיתים את המוטיבציה הפנימית ומסיטים את הקשב לגורמים אחרים שאינם מסייעים לתהליך הלמידה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השפעתם של חיזוקים חיוביים על היכולת ללמוד מילים חדשות. לשם כך נערך מעקב אחר תהליך הלמידה של מילים מלאכותיות חדשות בקרב 10 ילדים טיפוסיים בני 8 שנים, אשר קיבלו חיזוקים חיוביים (מוחשיים ומילוליים) במהלך תהליך הלמידה, בהשוואה ל-10 ילדים תואמי-גיל אשר לא קיבלו חיזוקים כלל. הילדים השתתפו בשני מפגשים ובהם תרגלו למידה של 12 מילים מלאכותיות תוך מדידת דיוק הביצוע בשתי מטלות המשקפות סוגי ידע שונים של המילה: זיהוי פונולוגי (הבנת מילה) ושיום תמונה. ההשערה הייתה כי לחיזוקים תהיה השפעה חיובית על ההישגים בלמידת המילים מלאכותיות החדשות בשתי המטלות.
התוצאות מראות שבשתי המטלות שנבדקו התרחשה למידה תלוית-תרגול בקרב שתי קבוצות המחקר, אך במטלת השיום הילדים שקיבלו חיזוקים הדגימו קצב למידה מהיר יותר בהשוואה לילדים שלא קיבלו חיזוקים, כבר בתחילת התרגול. פער זה נמצא מובהק באופן גבולי. מתוצאות אלו ניתן להסיק כי לחיזוקים חיוביים הייתה תרומה בביצוע מטלה מורכבת יחסית (שיום), אך לא בביצוע מטלה פשוטה יחסית (זיהוי; הבנה). ניתן לייחס לכך את ההשפעה החיובית של קבלת חיזוקים על תחושת המסוגלות העצמית ורמת הכשירות, אשר מגבירות את הנכונות להתנסות. לאור ההשפעה שנצפתה כבר בשלבי התרגול הראשונים, מעניין יהיה לבדוק בהמשך את השפעתם של חיזוקים על קצב ואיכות הלמידה לאורך זמן, בלמידה של מטלות שפתיות שונות, ולבחון את התופעה בקרב אוכלוסיות לקויות, תוך השוואת סוגים שונים של חיזוקים חיוביים.
