הרכישה הלשונית נמשכת מעבר לגיל הגן אל שנות בית הספר וגילאי ההתבגרות המאוחרים, קרי גילאי 5-20 שנים. על מנת להפוך לדובר וכותב מומחה יש צורך במצע מקיף של התפתחות חברתית-קוגניטיבית, בנוסף לניסיון פרגמטי ולשוני רב. המחקר מבקש לתרום לידע הקיים על התפתחות היכולת הקוגניטיבית, ובאופן ספציפי הוא מבקש לעמוד על מהותן, תפוצתן ותפקידיהן הלקסיקאליים, הסמנטיים-פרגמטיים, התחביריים והדיסקורסיביים של מילות היחס בהתפתחות השפה המאוחרת.
לצורך המחקר נאסף קורפוס חדש של 600 טקסטים כתובים מחמש קבוצות גיל - כיתה ד`, ז`, י"א, חיילים בשירות סדיר ומבוגרים משני מיצבים סוציואקונומיים - בינוני-גבוה ונמוך. שתי התמות במחקר זה מייצגות סיפורי מסע Quest narratives – המובילים את הכותב לעולמות ומימדים שונים מן המוכר. כל נבדק כתב שני טקסטים נרטיביים, האחד בנושא " מסע", היכול לכוון למסע קונקרטי או בדמיון, והשני בנושא "הייתי שם וחזרתי", המכוון למסע מופשט יותר. הסיפורים הוערכו מבחינת רמת המופשטות שלהם כקונקרטיים או בעולמו הפנימי של הכותב, ומבחינת המבנה הגלובלי של הטקסט, מבנה הנרטיב, ביטוי תוכני למופשטות הטקסט וביטוי שפתי לכך.
התוצאות מצביעות על השפעת הגיל, שנות הלימוד והמיצב על תכניהם של סיפורי המסע. נבדקים בוגרים ומרקע ס"א מבוסס כתבו טקסטים נרטיביים בשלים יותר מבחינת תכניהם ומבנם. נבדקים מרקע ס"א גבוה כתבו סיפורי מסע מופשטים יותר ופחות ספציפיים, העוסקים יותר בתכנים פנימיים. נמצאה השפעה של המשתנים והתמה על השימוש במילות יחס וצירופי יחס, מבחינת שכיחותם ותפקידיהם התחביריים. באמצעות סולמות הערכה שנבנו מופו הגורמים בגילאים שונים ההופכים טקסט כתוב לאיכותי יותר הנשען על משאבי קוגניציה מופשטת, כישורים חברתיים ורגשיים ומעל הכול – על ידע לשוני רחב, עשיר ומגוון, שמילות היחס ישמשו לו צוהר.
לעבודה זו חשיבות הן לגבי רכישת מילות היחס, מבני התחביר ויכולות השיח בכתיבה נרטיבית לאורך שנות בית הספר והן מבחינת יכולות הכתיבה המתפתחות של תלמידים ממיצבים סוציו-אקונומיים שונים. לעבודה השלכות חינוכיות וקליניות לגבי דרכים מעשיות לשיפור הוראת הכתיבה בקרב ילדים ומתבגרים, במיוחד כאלה הזקוקים לטיפוח מיוחד.
