כולנו מחפשים את הכלי האידיאלי להערכת הטקסט הכתוב (או הדבור). אין שספק הערכת הכתיבה הכרחית לצורך הוראה והתערבות, אך היא כרוכה במורכבויות תיאורטיות, אתיות ומעשיות כבדות משקל. בהקשרים חינוכיים, הערכה של כתיבה נעשית בדרך כלל בגישה פסיכומטרית, ששואפת למדידה של יכולת הכתיבה בהליך ציינון מתוקנן. גישה כזו נועדה לתת מענה לצורך האמיתי של מורים ומטפלים בהשגת ממצאים ברורים ומהימנים במהירות ובפשטות. אולם, יש התוהים עד כמה מדידה של יכולת הכתיבה בצורה כזו אפשרית, ובאיזו מידה השלכותיה לגבי הוראת הכתיבה חיוביות. בפרט, חוקרים ואנשי חינוך מעלים את החשש שסטנדרטיזציה של דרכי הערכת הכתיבה סופן להוביל לסטנדרטיזציה של הכתיבה עצמה, ולצמצומה לכדי פרוצדורה טכנית, שעיקרה עמידה בסטנדרטים נתונים מראש.
מטרת ההרצאה לשתף את המשתתפות בכינוס בתהליך הפיתוח של מבדק כתיבה ארצי לכיתה ב`, שנועד להוות כלי הערכה חלופי למטלת הכתיבה בבחינת המיצ"ב. הוועדה שמפתחת את המבדק החדש מתמודדת עם השאלות שלעיל ואחרות, בניסיון לייצר כלי הערכה שיעודד גישה אנושית וגמישה לכתיבה, ובו בזמן ייתן מענה לצרכים בשטח, ויספק תובנות שבכוחן להתוות תהליכי הוראה. בין המאפיינים המרכזיים של המבדק המתהווה כלולים א) איסוף תלקיט טקסטים (פורטפוליו) דרך התנסויות מרובות בכתיבה בהקשרים מסקרנים ובעלי משמעות; ב) ניתוח הטקסטים בהליך גמיש, שמזמין התבוננות בייחוד שבכתיבתו של כל תלמיד; ג) הכרה בעמימות ובמורכבות האינהרנטיות לכתיבה ולמהותה של "כתיבה איכותית", מבלי לאבד את האמונה ביכולתנו לסייע לתלמידים להתפתח ככותבים.
במסגרת ההרצאה יוצגו תיאוריות המתייחסות להערכת הכתיבה מהיבטים לשוניים, פסיכולוגיים, וחינוכיים. המשתתפות ייחשפו לכלי הערכה שונים, כולל לחלקים מהמבדק החדש בצורתו הנוכחית, ויוזמנו לדון ביתרונותיהם ובמגבלותיהם, ולשקול את השלכותיהם האפשריות לגבי הוראת הכתיבה. אנו מאמינים שקלינאיות תקשורת, הממלאות תפקיד מרכזי בטיפוח יכולות השפה והאוריינות בקרב ילדים עם לקויות שפה-למידה, ובכלל זה גם יכולות הכתיבה, נמצאות בעמדה מקצועית מתאימה להוביל את קידום התפיסה השפתית-חינוכית שבבסיס המבדק החדש. מעבר לכך, הרעיונות שיוצגו בהרצאה יוכלו לאתגר תפיסות מושרשות לגבי הערכה והתערבות בכלל, ולעורר כיווני חשיבה חדשים בעלי נגיעה לכל תחומי עבודתנו.
