מרבית מחקרי המעקב ברצף האוטיזם הם קצרי טווח ובוחנים תוצאות 1-4 שנים מתחילת ההתערבות. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעת ההשמה הראשונה של פעוטות שאובחנו על רצף האוטיזם כעבור 8-15 שנים מזמן מתן האבחנה.
המחקר כלל 53 משתתפים, 49 נערים וארבע נערות בגיל 11:0-17:10- שנים (M=13:8,SD=1:10). כל הנבדקים אובחנו על רצף האוטיזם בטווח הגילאים של 1:3- 3:1 שנים (M=2:2,SD=0:5) ועברו הערכה נוספת לאחר 8:7 – 15:7 שנים (M=11:7,SD=1:10). קבוצת הנבדקים חולקה לשתי תת קבוצות על בסיס ההשמה החינוכית לאחר מתן האבחנה. בקבוצה הראשונה (N=29 ) הילדים הושמו במעונות יום שיקומיים לרצף האוטיזם ובקבוצה השניה (N=23) הילדים הושמו במעונות רגילים או שהו בבית עד לגיל 36 חדשים.
בהערכה החוזרת נלקחו מדדים של חומרת אוטיזם תוך שימוש במדד ה-Autism Diagnosis Observation Schedule (ADOS) (מכיל ציונים לחומרת ההפרעה החברתית ולחומרת ההתנהגות חזרתית והסטראוטיפית) והתנהגות מסתגלת תוך שימוש במדד ה- Vineland adaptive behavior scales (VABS) (מכיל ציונים בתחומי התקשורת, מיומנויות יומיום וחברות).
על מנת לבחון את השינויים שחלו בתקופת המעקב נערכו שני מבחני 2X2MANOVA (2 קבוצות X 2 זמנים) עבור חומרת האוטיזם ועבור ההתנהגות המסתגלת. עבור המדד של חומרת האוטיזם התקבלה אנטראקציה מובהקת של זמןXקבוצה (p<.05). האנטראקציה היתה מובהקת עבור מדד של חומרת ההפרעה החברתית אך לא עבור ההתנהגות הסטראוטיפית. הקבוצה ששהתה במעונות היום לרצף האוטיזם הראתה ירידה בחומרת התסמינים בעוד שהקבוצה השניה הראתה עליה בחומרת התסמינים החברתיים תקשורתיים. עבור ההתנהגות מסתגלת התקבל אפקט מובהק של זמן (p<.05). שיפור משמעותי התקבל במדדים של תקשורת ושל מיומנויות יומיום אבל לא במדד החברות. לא התקבלה אנטראקציה של זמן וקבוצה במדד זה.
לסיכום, ילדים שקבלו התערבות מוקדמת ואנטנסיבית במעונות יום לילדים על רצף האוטיזם הראו בנעוריהם תוצאה טובה יותר בחומרת התסמינים בתחום החברתי תקשורתי מנערים שלא קבלו השמה דומה בילדות. תקשורת ומיומנויות יום יום מראים שיפור עם הזמן בקרב ילדים על רצף האוטיזם. המחקר מדגיש את הצורך בהתערבות מוקדמת מותאמת ואנטנסיבית עבור ילדים על רצף האוטיזם.