רקע: על אף שידוע שתפיסת דיבור על רקע רעש נפגעת עם העלייה בגיל, הגורמים הלא שמיעתיים, התורמים לקושי זה, אינם מובנים דיים. אחת ההשערות המנסה להסביר קושי זה היא שזקנים מתקשים להסתגל לדיבור על רקע רעש יותר מאשר צעירים, דבר המקשה על התקשורת שלהם במצבי האזנה מאתגרים. לשם בחינת השערה זו אנו עורכים מחקר רחב היקף שבוחן את הקשר בין תפיסת דיבור לבין למידה מהירה.
מטרה: מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין למידה מהירה בקרב זקנים עם שמיעה תקינה (n=40, גיל: 63-81 ש`) לבין תפיסת דיבור על רקע רעש.
שיטה: כל הנבדקים נבחנו פעמיים ב-3 מטלות הבנת דיבור על רקע רעש (דיבור של 4 דוברים): הבנת קטעי שמע, זיהוי מילות תפל והבנת משפטים. בין שתי המדידות, מחצית מהמשתתפים עברו אימון שמיעתי במשך כ-40 דקות, במהלכו ענו על שאלות בנוגע לקטעי שמע שהוצגו על רקע רעש שהשתנה באופן אדפטיבי. המחצית השנייה של הנבדקים שימשה קבוצת ביקורת.
תוצאות: למידה מהירה (שיפור ממוצע של 7 דציבל ביחס אות לרעש) נמצאה בקבוצת המחקר במהלך האימון, אך לא נמצא הבדל במידת השיפור בין שתי המדידות בין קבוצת האימון לבין קבוצת הביקורת. בהתאם להשערה שירידה בלמידה המהירה מגבילה את התפיסה בתנאי האזנה קשים, נבדקים אשר השתפרו פחות במהלך האימון הדגימו ביצועים נמוכים יותר במטלת הבנת הקטעים (הזהה למטלת האימון) במבחן המקדים (R2=0.24), כמו גם ביצועים נמוכים בשתי המטלות האחרות – הבנת משפטים (R2=0.43) וזיהוי מילות תפל (R2=0.32).
דיון: הממצאים מראים כי גם בקרב קשישים מתרחשת למידה מהירה, וכי יש קשר בין למידה מהירה בקרב קשישים לבין תפיסת דיבור על רקע רעש.
