תהליך המועמדות לשתל שבלול כולל הערכה שמיעתית מקיפה במטרה להגיע להחלטה לגבי מותאמותו של המועמד לשיקום באמצעות השתל. בקרב ילדים, החלטה זו היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על ההתפתחות השמיעתית, השפתית, הקוגניטיבת והרגשית של הילד. במרבית המקרים בהם הפרופיל השמיעתי של המועמד תואם להתוויות המקובלות להשתלה (ירידה בשמיעה דו-צידית חישתית-עצבית חמורה-עמוקה ותועלת מוגבלת ממכשירי שמיעה), הבחירה בשיקום באמצעות השתל ברורה. יחד עם זאת, ראיות מחקריות והניסיון הקליני מדגימים הישגים טובים עם השתל גם בקרב ילדים עם מאפיינים שמיעתיים החורגים מההתוויות המקובלות (Off-label), למשל בילדים בעלי שרידי שמיעה המראים תועלת חלקית ממכשירי שמיעה. למרות זאת, נכון להיום אין הנחיות לקביעת ההתאמה של מועמדים עם פרופיל שמיעתי החורג מההתוויות. בהעדר הנחיות להשתלה במקרים אלה ובהתחשב בקושי הכרוך בהערכת היכולות השמיעתיות בגיל הצעיר, בחירת הפתרון השיקומי המיטבי מהווה אתגר אודיולוגי. יתרה מכך, ההחלטה לגבי השיקום השמיעתי המיטבי צריכה להתקבל בפרק זמן מוגבל בשל קיומן של תקופות קריטיות להתפתחות מוחית ושמיעתית בשנים הראשונות לחיים. בהרצאה הנוכחית נדון באתגר האודיולוגי הכרוך בהערכת המועמדות של ילדים בעלי מאפיינים שמיעתיים החורגים מההתוויות המקובלות. יוצגו מקרים קליניים המדגישים את הדילמות השמיעתיות-שיקומיות בעת הערכת המועמדות, כולל שיקולי מועמדות לשתל שני בקרב ילדים צעירים.
משך ההרצאה כ- 25 דקות.
