מחקרים העוסקים ביכולת התפיסה של מאפיינים פרוזודיים בקרב מבוגרים שעברו פגיעת ראש טראומטית ((Traumatic Brain Injury - TBI, התמקדו ביכולת הפענוח של אינטונציה לשם הבנת המשמעות הנוספת של המשפט. על פי מחקרים אלו, בקרב פגועי TBI ללא סימני אפזיה, קיים קושי בתפיסה ופענוח של אינטונציה (Marquardt et al., 2001; Angeleri et al., 2008). מחקרנו מנסה להעמיק את הידע בתחום ולבחון תפיסה של מאפיין פרוזודי נוסף – ההדגשה (focused stress).
יכולת זיהוי המילה המודגשת במשפט, מצריכה יכולת גילוי אודיטורי של המילה המודגשת, יכולת הבנה סמנטית-תחבירית של משמעות ההדגשה כשוללת אפשרויות אחרות והבנת המילה המודגשת במשמעות ההקשר התקשורתי-פרגמאטי. מטרת העבודה הייתה להעריך את יכולתם של פגועי TBI לתפוס ולהבין את משמעות ההדגשה בשלוש הרמות הנ"ל. מטרה נוספת הייתה לבחון האם תפקודים שפתיים ויכולות קוגניטיביות מסוימות יכולות להסביר חלק מהשונות בתוצאות של הבנת ההדגשה.
נבדקו 30 מבוגרים בני 18-50 שנה: 15 מבוגרים שעברו פגיעת ראש טראומתית ו-15 מבוגרים בריאים שהיוו את קבוצת הביקורת. . לנבדקים הועברה סדרה של 7 מבדקים . שכללו: א. מבחן "הבנת הדגשה במשפט" להערכת היכולת לזהות ולהבין הדגשה, ב. מבדק הבנת משפטים (PALPA 56 מתוך "PALPA"), ג. מבדק שיפוט ותיקון דקדוק בעברית (סבן-בצלאל, 1999), ד. מבדק זיכרון קדימה ואחורה לספרות, ה. מבדק אוצר מילים, ו. מבדק ידיעות, ז. מבדק הבנה של מושגים, מנהגים חברתיים ובעיות מהיום-יום. מבחנים ד-ז הם מתוך "וכסלר"– מבחן אינטליגנציה למבוגרים.
תוצאות המחקר הראו כי לא היה הבדל בין הקבוצות ביכולת זיהוי אודיטורי של ההדגשה אך קבוצת ה-TBI התקשתה יותר מקבוצת הביקורת בביצוע שני החלקים האחרים של מבדק ההדגשה. כמו כן, נמצא כי קיים קשר בין תוצאות חלק ב` של מבחן ההדגשה ומבדק "שיפוט ותיקון דקדוק בעברית" וכן נמצא קשר בין תוצאות חלק ג` של מבחן ההדגשה לתוצאות תת מבדק "זיכרון ספרות קדימה ואחורה".
